אני מניח שלא אחדש לאף אחד אם אגיד שרושם ראשוני זה דבר חשוב. מצד שני, נראה שהרבה מפתחי משחקים לא מודעים לזה כל כך. השעה-שעתיים-שלוש הראשונות הן הזמן שבו אנשים עלולים להחליט שהמשחק הזה מעצבן אותם, או שאין להם כוח, או במקרה הכי גרוע – אם הם מנסים את המשחק אצל חבר או באיזו עמדת הדגמה – שהם לא רוצים לקנות אותו. אני בטוח שאני לא המצאתי את הרעיון הזה. אז למה מפתחים נוטים להתעלם ממנו?
השבוע התחלתי את Assassin's Creed II. השמועות אומרות שזה משחק מוצלח, והחלטתי לראות אם אני מסכים איתן. עכשיו, כפי שרמזתי בפיסקה הראשונה, יש הרבה טעויות נפוצות בהתחלות של משחקים, ו-Assassin's Creed II עושה בערך את כולן. אז במקום להתעצבן ולהתמרמר, אני אנצל את ההזדמנות כדי לתת רשימה קונסטרוקטיבית של מצוות עשה ואל-תעשה, ואפרט בעזרת השטויות ש-AssCreed עושה בכל קטגוריה.
אל תניחו שכבר שיחקתי במשחקים הקודמים בסדרה. אפילו בסדרות טלויזיה, שיחסית סביר להניח שאנשים רואים אותן ברצף ולפי הסדר, יש recap בתחילת כל פרק. יוביסופט זורקים את הרעיון הזה לפח ואומרים "הא! אם לא שיחקת במשחק הראשון, מגיע לך לסבול!". התוצאה המיידית של זה היא שאני לא מבין מילה ממה שקורה בעלילה. התוצאה הפחות מיידית היא שפשוט לא אכפת לי מהסיפור של המשחק, וזה בתורו מוביל לחוסר אכפתיות מהמשחק באופן כללי.
תראו לי מה מחכה בהמשך המשחק. אחד הדברים שמאוד אהבתי בדמו של Dragon Age 2 הוא שהסצינה הראשונה היא קרב מטורף שבו היו לי מלא יכולות מתקדמות. אני לא אומר שזה חייב להיות ככה בכל משחק, אבל אני לפחות רוצה לראות את המכניקות הבסיסיות. AC2 לוקח את זה לקיצוניות השנייה, ואחרי 3 שעות משחק עדיין לא שמעתי שום דבר שקשור אפילו באופן רופף למילה "התנקשות", ואין לי מושג כמה זמן אצטרך עוד לחכות.
תנו לי ליהנות מהאקשן! הפתיחה של AC קצת איטית, אבל היא כן מכילה כמות כלשהי של אקשן. אבל המעט אקשן הזה חלף על פני כאילו אני רואה אותו מחלון של מכונית נוסעת. הבחורה שאיתי (שכזכור, אין לי מושג מי היא) הרביצה בעצמה לכל השומרים תוך כדי צעקות "זהירות! אל תתקרב לשומרים! שחס וחלילה לא תיהנה מהמשחק או משהו כזה". Bayonetta עשה משהו דומה, עם מלא קרבות מגניבים בתוך cutscenes שהתרומה הכוללת שלי אליהם הייתה לשבת בצד ולמדוד כמה זמן הם מבזבזים לי.
תסבירו לי איך לעשות דברים ברגע שצריך אותם. AC עושה שלושה סוגים שונים של טעויות בעניין הזה: יש הסברים שניתנים מוקדם מדי ובלי שום הקשר, כלומר ההסבר של כפתורי הלחימה הבסיסיים, שנעשה כשאציו עוד תינוק וכמובן בלי שום אויבים בטווח נראה לעין; יש כאלה שניתנים מאוחר מדי, כמו ההסבר על חסימות וקומבואים שמגיע רק אחרי די הרבה קרבות; ויש דברים שלא מוסברים בכלל – למשל איך לרוץ, מה שניחשתי במזל כי המשחק האחרון ששיחקתי על האקסבוקס היה Beyond Good & Evil, שגם בו כפתור הריצה הוא RT. גם הדמו של Dead Space 2 היה בדיוק ככה, וכזכור לשומעי הפודקאסט התייאשתי ממנו תוך בערך 5 דקות. [עוד על tutorials ב-Extra Credits, אחת התוכניות המוצלחות של ה-Escapist. מאוד מומלץ באופן כללי]
אל תתנו לי אצ'יבמנטים על דברים שלא הייתה לי שליטה עליהם. ב-AC קיבלתי שלושה אצ'יבמנטס לפני שבכלל ראיתי את הפרצוף המכוער של אציו (אבל כן ראיתי את דסמונד והבחורה שלו, אז כיעור לא היה חסר). אני לא מגזים. שלושה אצ'יבמנטים, וכל מה שעשיתי בשביל זה היה לעקוב אחרי הבחורה ולשרוד קרב אחד עם חבורת שומרים שכנראה היו עשויים מנייר או משהו. כבר דיברתי על העניין הזה לא מזמן, אבל זו דוגמה ממש קיצונית שהייתה יכולה לעזור לי כשכתבתי את הפוסט ההוא.
אה, ואם כבר אנחנו בנושא, אז עוד דבר אחד שדוקא היה בסדר ב-AssCreed, אבל ממש הציק לי בפתיחה של Red Dead Redemption:
תנו לי גישה ל-options לפני שהמשחק מתחיל. את RDR שיחקתי ב-Thirty Degrees, חנות האקסבוקס המגניבה בטכניון. היו מאחורי שלושה אנשים שהרגו זומבים ב-COD: Blops, ומשמאלי שניים שהלכו מכות ב- Tekken 6. אבל המשחק המטומטם הזה לא נתן לי להפעיל את ה-subtitles מהתפריט, אז מבחינתי כל הפתיח של המשחק היה סרט אילם. ובתור סרט אילם, הוא היה ממש משעמם.
כדי שלא תגידו שאי אפשר לרצות אותי (קשה, אבל אפשר), הנה כמה דוגמאות למשחקים שהפתיח שלהם הוא מצוין לדעתי, ואני מתאר לעצמי שכל אחד ימצא ביניהן לפחות משחק אחד שהוא שיחק בו: Beyond Good & Evil, פיינל פנטסי 7, Alpha Protocol, ביושוק (שניהם), Sands of Time, וכאמור דרגונאז' 2 (לפחות הפתיחה של הדמו, אני מנחש שזו גם הפתיחה של המשחק המלא).
משחק כמו Assassin's Creed II גורם לי להרגיש כאילו הוא לא רוצה שאני אשחק בו. ואם המשחק עצמו לא רוצה, מי אני שאתווכח?