גיימפוד: על רצפת חדר העריכה 3: שובו של הג'דיי

עידן זיירמן|גיימפוד, שטויות אין תגובות »

היינו פה בפעם האחרונה לפני שנתיים, ולפני זה – לפני ארבע שנים – אז כבר אפשר להכריז על זה כמסורת, לא? בעוד שבוע מעכשיו, נקליט בהנגאאוט חגיגי את הפרק ה- 200 של גיימפוד. עד שזה יקרה – תוכלו להתנחם (?!) בהאזנה לקטעים שירדו בעריכה ב- 50 הפרקים האחרונים. יהיה… טוב, נו, אנחנו לא יכולים להבטיח שיהיה מצחיק. אבל כנראה שיהיה מצחיק.

להורדה (20:41, 28.4 מגה)

ביקורת: Into the Breach

עידן זיירמן|ביקורת אין תגובות »

כולנו מכירים את סינדרום האלבום השני. גם אם לא שמענו את השם, כולנו חווינו אכזבות מהאלבום השני של להקה עם אלבום ראשון גאוני, חוסר היכולת של במאי שעשה סרט מדהים לשחזר את ההצלחה שלו וספר פושר מאת סופר שהדהים אותנו לחלוטין בסיבוב הראשון שלו. התופעה הזאת לא פוסחת, כמובן, גם על משחקי מחשב, ובמקרים מסויימים היא ממש צפויה מראש. קחו משחקים כמו FTL, למשל. המשחק הזה הוא ברק שנכלא בבקבוק. תופעה  ייחודית שאין שום דבר שדומה לה ונוצרה משילוב מאוד מיוחד של נסיבות. אין שום סיכוי שהמשחק השני של המפתחים שלו יהיה טוב באותה המידה, נכון?

או לפחות, ככה חשבתי לפני כ- 30 40 50 שעות משחק.

משימה טיפוסיתInto the Breach הוא מה שקורה כשהאסתטיקה של FTL פוגשת את Pacific Rim עם קצת תיבול של ״לקום אתמול בבוקר״. מפלצות ענק, שנקראות Vek, תוקפות שרשרת איים עם כמה עשרות אלפי תושבים, והאיים האלה הם כל מה שעומד בפני השתלטות של המפלצות על העולם כולו. במטרה לבלום את ההתקפה, קבוצה של טייסים מקווי זמן מקבילים צריכים לנצל כהלכה את היכולות של ה- Mechs הענקיים שעומדים לרשותם. נשמע קצת כמו XCOM? כי אם כן, אתם יכולים להתחיל להבין את האובססיה שלי עם המשחק הזה. המשך »

תגיות: , , ,

ביקורת: Civilization VI: Rise & Fall

עידן זיירמן|ביקורת 5 תגובות »

הסקוטים מציגים: כיבוש העולם באמצעות מגרשי גולף!סדרת משחקי Civilization היא כר פורה לדיוני "מה יותר טוב, משחק X בסדרה או משחק Y בסדרה?". הרבה פעמים – לדיונים האלה אין תשובה חותכת אובייקטיבית. כל משחק בסדרה ניסה להוריד אלמנטים מסוימים ולהוסיף אלמנטים חדשים. שחקנים שהתלהבו מפיצ'רים שהתווספו במשחק כלשהו עם יציאתו גילו במהרה מה תג המחיר שהפיצ'רים האלה מגיעים איתם. וכתוצאה – מס' התשובות לשאלה "מה ה- Civilization הכי טוב בסדרה?" זהה למס' המשחקים שיש בסדרה. אפילו קצת יותר, כי יש כאלה שיגידו לכם "Alpha Centauri" או "Call to Power" או משהו כזה. חוכמולוגים.

אבל גם בקרב החוכמולוגים יש קונצנזוס לגבי העובדה שאין לשפוט משחק Civilization בעת השקתו, אלא רק לאחר שהוא מקבל את חבילת ההרחבה מחוייבת-המציאות שלו (ובדרך כלל – רק אחרי שהוא מקבל את חבילת ההרחבה השנייה שלו). כך שהדעות על Civilization VI אולי חלוקות (בטח ביחס לשאלה "מה יותר טוב, Civilization VI או Civilization V?", שאפילו ערן "שיחקתי 5062 שעות ב- Civilization" אבירם לא הצליח לענות עליה), אבל כמעט כולם יגידו לכם שזה לא נגמר עד שזה נגמר, שהגברת השמנה עוד לא שרה, שכדורגל משחקים תשעים דקות ושעד שעוברות שנתיים-שלוש עם כמה עדכונים גדולים לתיקוני באגים ושתי חבילות הרחבה, הדעה שלהם נתונה לשינויים.

עכשיו אנחנו בנקודת האמצע. קצת פחות משנה וחצי לאחר יציאת המשחק, חבילת ההרחבה הראשונה של המשחק, Rise and Fall, שוחררה לעולם. ואחרי כמה עשרות שעות של משחק עם חבילת ההרחבה הזו, אני יכול לבשר לכם בוודאות מלאה שהיא לא משנה כל כך.

המשך »

2017: סיכום שנה – עופר

עופר שוורץ|סיכום שנה תגובה אחת »

בשנים קודמות כל מיני אנשים (היי זיירמן) האשימו אותי שאני קצת מרמה בבחירת משחק השנה שלי, עם כל מיני דברים סבירים לחלוטין כמו "משחק מלפני 6 שנים" או "ממש לא המשחק שהכי אהבתי השנה". אבל הפעם באמת שאין לי ברירה. פשוט, אתם מבינים, היו יותר מדי משחקים טובים ב-2017. כפי שאמרתי בהנגאאוט סיכום השנה שלנו, אם הייתי צריך לדרג את כל המשחקים ששיחקתי השנה, המקום הראשון היה תיקו בין 4-5 משחקים. אני פשוט לא מסוגל להצביע על משחק אחד ולהגיד "זה!" (ספוילר: הייתי צריך לעשות את זה בכל זאת בשביל ההנגאאוט. בחרתי את Persona 5. אבל זה היה קשה!)

אז במקום זה אני ארמה שוב אדבר על תמות כלליות בתור תירוץ ועל הדרך זה גם ייתן לי הזדמנות להזכיר הרבה משחקים שונים בלי העדפה ברורה. המשך »

2017: סיכום שנה – זיירמן

עידן זיירמן|סיכום שנה תגובה אחת »

השנים עוברות, וכמות האנשים שממש כותבת פוסטים לגיימפאד הולכת ויורדת. למעשה, אילולא סיום יומן המשחק שלי ב- XCOM 2 בתחילת השנה, לא היו לי אף פוסטים בבלוג שהם לא סרטוני "בואו נשחק" או פרקים חדשים של הפודקאסט ב- 2017. אבל מסורת זו מסורת! והנה היא יוצאת לדרך: 3 דברים טובים ודבר אחד רע ב- 2017, כפי שאני ועופר רואים אותה.

Horizon: Zero Dawn

Horizon: Zero Dawnמי היה מאמין, אה?

כלומר, אוקיי, אני הייתי מאמין. קיוויתי ש- Horizon: Zero Dawn יהיה טוב כפי שהוא נראה בכל ההצגות המוקדמות. אבל לא ידעתי עד כמה. אחרי הכל, מדובר בחברה שעד עכשיו הפיקה בעיקר את סדרת Killzone האפרורית, ובעוד שציפיתי למשחק טוב עם עולם מסקרן, לא שיערתי שהיא תבנה משחק שיש בו, בנוסף לעיצוב העולם הנהדר, גם את אחת ממערכות הקרב הכי מוצלחות שראינו בשנים האחרונות ועלילה נהדרת. עלילה שמצליחה לחבר את כל האלמנטיים המשחקיים שלו, ומצליחה לעמוד במטלה הבלתי-אפשרית לכאורה של גם לספק הסבר סביר ללמה הם קיימים וגם להיות מעניינת וקצת מרגשת ברמה אישית.

לא כתבתי יותר מדי על Horizon פה בבלוג כי, ובכן, לא כתבתי כמעט על כלום פה בבלוג בשנה האחרונה. אבל עופר כתב עליו ביקורת, ואני קשקשתי עליו די הרבה בפודקאסט, ואין לי הרבה מילים להוסיף על זה. מכל הבחינות, מדובר במשחק נהדר, וכנראה התשובה הכי טובה שקיימת לשאלה ״למה לי לקנות פלייסטיישן 4?״. או יותר נכון, התשובה השנייה הכי טובה שקיימת לשאלה הזו, אחרי ״רגע רגע רגע, לא שיחקת The Last of Us אף פעם?!״. המשך »

איפה הם היום: Pixel Art

עופר שוורץ|חפירות 4 תגובות »

מי מאיתנו לא אוהב pixel art? יש לזה את כל היתרונות של גרפיקה ישנה וגרועה, בשילוב עם הרגשה שהמפתחים לא רצו להשקיע בעיצוב הויזואלי, ועם הבונוס הנוסף שזה מזכיר משחקים פחות טובים מלפני שלמדנו לעצב משחקים כמו שצריך. טוב, כן, התשובה היא “אני”. אני לא אוהב פיקסל ארט.

לא שאני מתנגד לנוסטלגיה באופן כללי; כמו כולם, גם אני אהבתי את השלבים הדו-מימדיים ב-Super Mario Odyssey, או המכניקה הבלתי-מתפשרת של Super Meat Boy ו-Cuphead, או הסגנון ה-over-the-top של Far Cry: Blood Dragon. אני בטוח שאם איזושהי התערבות קוסמית הייתה מאפשרת לי לקנות SNES Classic איכשהו, הייתי מאוד נהנה מהמשחקים הקלאסיים שהוא מכיל, לפחות לזמן הקצר שהיה לוקח לי להיזכר כמה משחקים בתקופה הזו היו מתסכלים ולא ידידותיים.

אבל זו הבעיה שלי עם נוסטלגיה for its own sake: בניגוד למה שכל אחד מעל גיל מסוים יגיד לכם, פעם לא בהכרח היה טוב יותר.

Nice hat. המשך »

ביקורת: Horizon: Zero Dawn

עופר שוורץ|ביקורת תגובה אחת »

משחקי עולם פתוח, אני חייב לכם התנצלות. במשך שנים טענתי שאתם סתם fad ואין לכם כלום להציע. קראתי לכם משעממים, רפטטיביים, לא מקוריים, גלגלתי עיניים כשכולם התלהבו מ-Assassin’s Creed או GTA, התעצבנתי כשעוד ועוד משחקים וז’אנרים שאהבתי התחילו לאמץ את הקונספט של עולם פתוח, צחקקתי צחוק מביך כשהמודל העסקי של יוביסופט הפך להיות “עוד משחקי sandbox גנריים!!!1”, ובשקט קיוויתי שהטרנד הזה יעבור ונוכל לחזור למשחקים עם pacing נורמלי וסביבות מעוצבות כמו שצריך. אבל עכשיו אני יודע שזו הייתה רק תחילת הדרך, שהייתם צריכים להתבגר ולהיסגר על עצמכם, ובעצם יש לכם הרבה פוטנציאל.

אולי הייתי צריך להבין שמשהו לא בסדר בתיאוריה שלי אחרי 80 שעות משחק ב-Skyrim. אבל עם כל Far Cry או Just Cause או Red Dead Redemption שנוסף לאוסף זה רק נראה יותר סביר שאני צודק, ומשחקי עולם פתוח הם פשוט גרועים לא בשבילי. אפילו The Witcher 3 ו-Fallout 4 לא שכנעו אותי סופית; “טוב, בסדר”, חשבתי לעצמי, “אולי זה יכול לעבוד במשחק תפקידים, איפה שבכל מקרה יש הרבה דרכים שונות לשחק וקווסטים צדדים וכל זה. אבל משחקי עולם פתוח קלאסיים הם עדיין משעממים”.

ואז הגיע Horizon: Zero Dawn.

המשחק נקרא Horizon כי, כמו שאפשר לראות, יש אופק המשך »

תגיות:

היקום המורחב של Kingdom Hearts

עופר שוורץ|Rant, ביקורת אין תגובות »

אז שיחקתי השבוע ב- Kingdom Hearts Ultra HD Remix 2.719338 Turbo Edition או איך שלא קוראים לו. הוא היה מעניין למדי, וממש לא מה שציפיתי, ויש לי כל מיני דברים להגיד עליו. למרבה המזל, אני חבר בבלוג משחקי וידאו ואני בטוח שהקוראים שלנו ישמחו לביקורת כתובה פעם בעשור או משהו; אבל אני לא באמת יכול לכתוב ביקורת למשחק הזה. המשך »

תגיות:


התחבר RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS