תעשיית משחקי הוידאו הכריזה מלחמה על משחקים משומשים.
זה התחיל עם Project Ten Dollar של EA, שכלל כל מיני משחקים (הראשונים מביניהם היו Dragon Age ו- Mass Effect 2) שכללו DLC שיצא ממש יחד עם המשחק, כשהרעיון הוא שמי שקונה את המשחק מ
קבל את ה-DLC בחינם, ואילו מי שקונה עותק משומש יצטרך לשלם $10. דרך פחות יפה לנסח את זה היא שמי שקונה עותק משומש יקבל רק חלק מהמשחק. כמה חודשים אחר כך, הם השיקו רשמית את Online Pass, שהוא בעצם שם רשמי יותר לאותו דבר. בצירוף מקרים חשוד, בדיוק למחרת צוטט אחד המייסדים של Blitz Games באומרו ש"משחקים יד-שניה הם בעיה יותר חמורה מפיראטיות".
כעבור שבוע הסתבר ש-EA לא לבד, כש-Ubisoft ו-THQ הצטרפו גם הן למאבק. מאז עברו 3 חודשים יחסית שקטים, עד שביום שישי גם Activision הצטרפה למערכה. אני חושב שאפשר להכריז על זה באופן רשמי: חברים, אנחנו במלחמה – ואנחנו מפסידים.
משחקי וידאו נוטים להיות מאוד יקרים, ויד-שניה היא דרך נוחה, חוקית ומוסרית להשיג אותם במחיר
סביר. אין כאן שום דילמה מוסרית, משפטית, או אידאולוגית: ברגע שקניתם מוצר כלשהו, הוא שלכם וזכותכם לעשות איתו מה שאתם רוצים, כולל למכור אותו.
המלחמה פה היא לא נגד פיראטים, האקרים, גנבים או שום סוג של פורעי חוק. המלחמה היא נגדנו. מה שחברות המשחקים מנסות לעשות הוא להרוויח על חשבוננו, ובניגוד להרבה דברים מעצבנים אחרים שהן עושות (DRM למשל), הפעם זה לא לגיטימי, לדעתי.
איך נלחמים חזרה? קונים משחקים משומשים בכל זאת. בדרך כלל ההפרש במחיר הוא יותר מ-$10. לחלופין, בחלק מהמקרים אפשר להסתדר מצוין בלי התוכן הנוסף, ואז תקבלו 90% מהמשחק בחצי מהמחיר, עסקה משתלמת לחלוטין לדעתי. פוסט של דורון מלפני שנתיים מסביר איך לקנות משחקים בזול מ-eBay, ויש גם חנויות בארץ שעושות trade-in למשחקים, למשל גאמא גיים בתל אביב.
נכון, תהיה לזה מעט השפעה ביחס לשוק העולמי, אבל בתקווה גם גיימרים בחו"ל יצטרפו למאבק (בארה"ב, למשל, שוק המשחקים המשומשים הרבה יותר מפותח) וביחד ננצח.
[התמונה באדיבות יואב לרמן, ברישיון CC-BY-NC-SA]