טוב, אז הנה התוצאה של ה'בילוי' שלי עם חבילת ההרחבה החדשה ל- The Sims 2: הביקורת בגיימר.

התגובות, אגב, צפויות לחלוטין. מצד אחד, אלה שאומרים שאני סתם שונא את כל משחקי The Sims ונותן למשחק ציון נמוך מדי, ומצד שני, אלה שחושבים ש- The Sims זה דרעק וגם 5.5 זה ציון גבוה מדי. האמת, כמו תמיד, נמצאת בערך באמצע. אני מאוד מחבב את משחקי The Sims, וגם ל- The Sims 2 נתתי ציון גבוה מאוד. אבל חבילות ההרחבה החדשות ל- The Sims 2… ובכן, רובן לא מוצלחות מדי, בלשון המעטה. הן מוסיפות מעט מדי, ופשוט לא שוות את הכסף. לא שמעריצי The Sims עושים את השיקול הכלכלי הזה כשהם באים לקנות חבילת הרחבה, אבל זה פשוט חבל.

אוקיי, אני לא מסוגל להחליט אם זה רעיון טוב או רע.

בכנס ה- GDC שנעשה לפני כחודש, הציגו זוג אנשים בשם אד שניידר וקאי זנג את הרעיון החדש שלהם: שילוב World of Warcraft בתוכנית הלימוד באנגלית לתלמידים סיניים. הרעיון: באמצעות משחק עם שחקנים אמריקאיים, התלמידים הסיניים מסוגלים לשפר את כישורי השיחה שלהם באנגלית, ורמת הבטחון העצמי שלהם בעת השימוש בשפה עולה. אפשר לקרוא את הראיון המלא שנעשה עם אד שניידר כאן.

עכשיו, החלק המשונה הוא שעד עכשיו הייתי בטוח ששפת הצ'אטים בפרט (והאינטרנט בכלל), עקב היותה עמוסה בשגיאות כתיב, שגיאות דקדוקיות, ביטויי סלנג שאינם קיימים בשפה המדוברת הרגילה וקיצורים – רק פוגמת בכישורי השפה של הגיימרים. שמעתי רק על נסיון רציני אחד ללמד תלמידים אנגלית באמצעות משחקי מחשב, וזה היה באמצעות כתיבה על סצנה מהמשחק, ולא השתתפות פעילה במשחק.

מצד שני, אם רמת השפה מאוד ירודה מלכתחילה, כנראה ששימוש תכוף בשפה במסגרת משחק ב- World of Warcraft רק יכול להועיל.

מעניין אם הדעה של אותו אד שניידר תשתנה ביום שבו הוא יראה תלמיד סיני משתמש ב- l337-speak במבחן.

Defcon, שקצת דיברתי עליו בתחילת השבוע, יגיע למדפי החנויות בארה"ב. עד היום, אפשר היה לקנות את המשחק רק דרך שירות ההורדות Steam, או דרך אתר האינטרנט של המפתחים.

כש- Defcon רק שוחרר למרחבי האינטרנט, הסתובבו כמה דיונים ברחבי האינטרנט על כך שעם כל הכבוד ל- GTA ושלל השערוריות שלו, זה כנראה המשחק האלים ביותר שההפצה שלו עוברת בצורה השקטה ביותר. מעניין אם הארגונים השמרניים יתעוררו בשלב כזה או אחר לנוכח תמונה מהמשחק שמציגה את ההודעה "לונדון: 5.6 מיליון הרוגים" ו- "פריז: 4.2 מיליון הרוגים", או שהם יתנו לזה לעבור בשקט.

המשחק, אגב, יעלה 30 דולר. אני עדיין חושב שקנייה מ- Steam היא משתלמת יותר.

לעזאזל, כבר כמעט חצות, יש המון עדכונים מכל השבוע שאני צריך להשלים ולקרוא, ואני עדיין ממשיך לשחק ב- Peggle כמו אידיוט. מילא אם הייתי משחק במשהו שגורם לי להרגיש כמו גיימר "רציני". נניח, Geometry Wars המהולל. אבל… Peggle. פשוט כואב.

בכל מקרה, כרגע הצלחתי לשמוע את החדשות הטובות ביותר של השבוע: הוכרז משחק ההמשך ל- Company of Heroes – משחק האסטרטגיה בזמן-אמת הטוב ביותר שיצא לי לשחק בו בשנים האחרונות.

נכון, ההכרזה הזו היתה צפויה, אבל הנה כמה דברים שלא הצלחתי לנחש ממנה: המשחק לא יתמקד בחזית המזרחית, כפי שרוב האנשים ניחשו לפני כחצי שנה – אלא ימשיך להתמקד בחזית המערבית, וייתן לשחקנים הזדמנות לשחק לא באחת – אלא בשתי מערכות לשחקן היחיד: אחת בתור גרמניה (אותה יכולנו לשחק כבר במשחק מרובה המשתתפים של המשחק המקורי) ואחת בתור בריטניה. חוץ מזה, למשחק תהיה תאימות מלאה עם Company of Heroes המקורי במשחק מרובה-משתתפים. גם זה קצת תפס אותי בהפתעה.

מה שכן מעלה אצלי סימני שאלה זו ההודעה לעיתונות, שהסבירה ששני הצבאות מעלים את סך הצדדים הזמינים למשחק מרובה-המשתתפים לארבעה צבאות. סליחה? לא היו גרמנים כבר במשחק המקורי? או שיש עכשיו שני צבאות לגרמנים? מוזר.

למי שהצליח לפספס את זה, הידיעה הזאת מעוררת התרגשות כי, מה לעשות, מאוד אהבתי את Company of Heroes. ולא רק אני. הוא מקבל ממוצע מטורף של ציונים ברחבי העולם. וכמו בפוסט שלי על Deus Ex, קיירון גילן מסביר את זה הכי טוב. המשחק הזה פשוט הזכיר לנו למה משחקים שמבוססים על מלחמת העולם השנייה היו כל כך פופולריים מלכתחילה. הוא הפסיק לגרום לקונספט הזה של משחק להראות נדוש. ולעזאזל, הוא פשוט היה משחק מדהים. מסוג הדברים שאחריהם קשה מאוד להסתכל למשחקים כמו Command & Conquer 3 בעיניים (מצד שני, הוא עוד לא הגיע אלי לביקורת, אז אין לי בסיס טוב לטענה הזאת).

תאריך יציאה? עדיין אין. הימור פרוע: אוקטובר 2007. הרגישו חופשי לשתף את ההימורים שלכם כאן.

PC Gamer פרסמו בבלוג שלהם את המאמר המשובח הזה: תיאור של יום שלם של קרבות במשחק האסטרטגיה המשובח, Defcon, ב- Office Mode.

Defcon ב- Office Mode אמור לדמות מלחמה גרעינית בזמן-אמת. אתם עובדים לכם להנאתכם, כשלפתע הצלמית של Defcon מתחילה להבהב על המסך. מסתבר שרוסיה שיגרה לעברכם מטח של טילים גרעינים. במהרה אתם חוזרים למשחק, נותנים לצי הצוללות שלכם את הפקודה להגיח אל מעל לפני המים ולשגר נשק גרעיני לעבר מוסקבה כפעולת תגמול, ואז מצמצמים את המשחק, ומנסים להתרכז למשך שעה בעבודה עד שהטילים הללו יגיעו ליעדם.

או לפחות, זו התיאוריה.

כפי שהחבר'ה מ- PC Gamer מדווחים, זה לא באמת עובד ככה. מה שקרה בפועל הוא שהם שקעו ליום עמוס של קרבות, והעבודה התפוגגה לה ברקע – נופלת קורבן לעניינים חשובים הרבה יותר. כמו שלטון עולמי.

את Defcon אפשר להוריד במחיר מצחיק מ- Steam, ואם עוד לא עשיתם את זה… נו, ההפסד כולו שלכם.

(אם אתם רוצים, הביקורת של Gamer על המשחק נמצאת כאן).

משהו קטנטן לפני שאנחנו מסיימים את הסופ"ש: חברת Eidos התחברה לשירות קניית המשחקים המקוון Steam כבר באמצע החודש, והציעה להורדה מגוון רחב של משחקים, כמו Tomb Raider או כל סדרת Commandos המשובחת-ברובה. אבל עכשיו הם החליטו לפרוק עוד קבוצה קטנה של משחקים לתוך Steam.

החל מהסופ"ש הזה, ניתן להוריד את המשחק המדהים Deus Ex מ- Steam, בקצת פחות מ- 50 ש"ח. Deus Ex, למי שעוד לא זכה לגלות, זה אחד המשחקים הטובים ביותר שהופצו למחשב האישי אי-פעם. והוא עולה קצת פחות מ- 50 ש"ח. ליד עסקה כזאת, אפילו עסקת ה- "Geometry Wars ב- 30 ש"ח" של MSN Games נראית לא-משתלמת.

(אגב, אפשר לקנות במחיר די מצחיק גם את משחק ההמשך שלו, אבל בהתחשב בעובדה שעדיין לא סיימתי אותו, אני אמנע מלהביע עליו דעה נחרצת. בהערכה גסה, הייתי אומר שזה עדיין עסקה משתלמת, גם אם משחק ההמשך הוא טוב הרבה פחות).

כל מילה נוספת, מיותרת. אני אתן להררי הביקורות המשבחות לדבר בעד עצמן (ואם מישהו יצליח למצוא לינק אינטרנטי לביקורת של Kieron Gillen מ- PC Gamer UK על המשחק, שיפרסם אותו כאן בתגובות).

עריכה: תודה לאלעד קפלן. את הביקורת של קיירון אפשר למצוא כאן. משובח, כבר אמרתי?

עוד עריכה: גם קיירון גילן בעצמו ענה למייל ששלחתי לו עם לינק לביקורת. כשהוא ביקש שאני אראה לו איפה אני מפרסם את הלינק, הפניתי אותו לפוסט הזה שכתוב, מה לעשות, בעברית. בתגובה, הוא טען שבמקרה הזה, הוא יפנה לאחד מידידיו בעלי הידע הבסיסי בעברית. מה שמעניק לי הזדמנות מצויינת להתחנף אליו, ולספר לו איך הסיבה שבגללה ניסיתי לצוד את הביקורת שלו על Deus Ex היא שהביקורת הזו היא, בהפרש ניכר, הביקורת הכי טובה על המשחק שהצלחתי לקרוא.

אתם יודעים, רק למקרה שהוא באמת יקרא את זה.

ועכשיו, למשהו קצת קליל יותר: אליזבת' טובי מ- 2K Games הגיבה לטענת המעריצים, שתהו "האם תהיה מהדורה מוגבלת ל- BioShock?" עם התגובה "אם יותר מ- 5,000 אנשים יחתמו על עצומה שמבקשת מהדורה מוגבלת למשחק, תהיה".

פחות מ- 24 שעות לאחר מכן, 14,000 אנשים כבר חתמו על העצומה. נכון לזמן כתיבת שורות אלה, המספר עומד על 18,000 וקצת. אליזבת' עמדה במילה שלה, ועכשיו מפנה לקהל המעריצים שאלה נוספת: מה אתם רוצים לראות במהדורה המוגבלת של המשחק?

אתם יכולים להצביע ולהשפיע באתר הרשמי של המשחק. אתם גם יכולים למצוא שם לא-מעט פרטים על המשחק שצפוי להיות היורש הרוחני של System Shock המיתולוגי, וגורם להרבה מאוד אנשים להרגיש עקצוצים נעימים בכל מיני קצוות בגוף. אבל זה לא רלוונטי כרגע. הסיבה שפרסמתי את הידיעה הזאת היא רק בשביל להגיד שכיף לראות סוג כזה של התכתבות עם קהל המעריצים.

תקווה לעתיד: ש- Valve יפגינו אותו סוג של התחשבות במעריצים בבואם לבחור את מראה הקופסה של Half Life 2: Episode Two.

אוקיי, אז Command & Conquer 3: the Tiberium Wars, יצא לחנויות ברחבי העולם. המעריצים כבר משתגעים, מבקרי המשחקים קופצים על המשחק החדש וכולם מנסים להתפלסף עם השאלה 'האם המשחק עונה על הציפיות?', או למתקדמים: 'האם יש מקום למשחקים כמו Command & Conquer בעולם שכבר ראה את Company of Heroes ו- Supreme Commander'?

לי עוד לא יצא לשחק בו. בכלל, למפיצים הישראלים של המשחק מגיעות כמה נקודות שחורות על כך שהם לא הצליחו לשדרג את ההפצה הישראלית של Command & Conquer 3 לרמת 'אירוע'. אבל הפוסט של טים באקלי (היוצר של הקומיקס האינטרנטי הנפלא Ctrl+Alt+Del) כן שכנע אותי להגיד משהו בטרם-עת: אני לא אוהב את ההתלהבות סביב סרטוני הוידאו בהשתתפות שחקנים אמיתיים במשחק החדש.

כבר הרבה זמן אני משחק בקבוצה של מתנגדי ה- FMV. פעם, הם עוד היו כלי להתגבר על מגבלות טכנולוגיות ולהעביר התפתחויות בעלילה למרות המגבלות הטכניות של המנוע התלת-ממדי. Half Life הוכיח שלא צריך אותם לשום דבר, ו- Warcraft III תקע את המסמר האחרון בארון הקבורה שלהם מצד משחקי האסטרטגיה. אבל הנה, כמו טרנד רע של חזרה לשנות השמונים, הם חוזרים.

כשזה נוגע להעברת עלילה, FMV זה פתרון קל ורע. בתור סרט? תעשו לי טובה – הם בדרך כלל סובלים מתסריטאות גרועה ומשחק מעורר-גיחוך. בתור כלי להצגת אפקטים מגניבים ופיצוצים מרשימים, הם נובעים מעצלנות (שכן יותר קשה להשיג אפקטים מרשימים כאלה בתוך המנוע של המשחק). אבל הבעיה העיקרית שלהם, מבחינתי, היא שהם פשוט "שוברים את הרצף". הם מנתקים אותי מהעולם של המשחק. הם עוזרים לי לשבור את האשליה ולהזכיר לי שלמרות הכל, אני נמצא רק מול משחק מחשב. הם מראים לי מראות שאני יודע שלעולם אני לא אוכל לראות בתוך המשחק. למה אני צריך את זה, תגידו לי?

פעם, סרטונים במשחקי מחשב היו כמו "בונוס". "פרס". הפיצוצים בסרטון שהוצג בסיומה של משימה מוצלחת ב- Command & Conquer היו אמורים לתגמל אותנו על עבודה שנעשתה היטב. מאז, מנועי המשחק השתפרו. Command & Conquer: Generals הוכיח שניתן ליצור סרטונים מרשימים בתוך המשחק, שמשיגים את כל טווח הרגשות של הסרטים בוידאו-מלא מהמשחקים המוקדמים יותר בסדרה: הומור, מתח, וסתם תחושת "איזה מגניב!". ואז הגיע Command & Conquer 3, והמפתחים, כמו שנעשה בתגובה להרבה מההחלטות שנעשו ב- Generals, נסוגו מהרעיון. הם החליטו לסחוט את וריד הנוסטלגיה עד הסוף, ולפצוח בהרצאות על "סרטוני וידאו בהשתתפותם של שחקנים מפורסמים אמיתיים!".

חבל.