כי זה הזמן, לפי How Long To Beat Steam, שייקח לי לסיים לחלוטין את כל ספריית ה- Steam שלי. זה, כמובן, אם אני באמת מנסה להגיע ל- 100% בכל משחק. אם אני רק ארצה לסיים את קו העלילה הראשי של כל המשחקים שלי אני אצטרך רק לשלושה חודשים.

How Long To Beat Steam הוא אתר שהכין (ושלח לנו) בחור בשם אוהד שניידר, שמנסה להצליב בין המידע בחשבון ה- Steam שלכם עם הנתונים שנאספו ע”י משתמשים באתר HowLongToBeat בניסיון להגיד כמה זמן פנוי תצטרכו בחיים אם אתם רוצים באמת לסיים את כל המשחקים שיש לכם בחשבון ולא שיחקתם בהם לעולם. הוא גם מנסה להצליב את זה עם נתוני המשחקים הנוכחיים שלכם בשביל לנסות ולהסיק כמה זמן נשאר לכם בכל משחק, ביחס לכמות הזמן ששיחקתם.

המערכת לא מושלמת, כמובן, בעיקר בגלל הבעייתיות של בסיס הנתונים של How Long To Beat (שחושב, למשל, שלמשחקים כמו Geometry Wars, Audiosurf או Unreal Tournament יש סוף), אבל היא עושה הערכות מאוד מוצלחות. תנסו אותה. יש מצב שהתוצאות יפתיעו אתכם.

לפני שלוש שנים, Broken Age שבר את קיקסטארטר. ההבטחה של טים שייפר לקווסט 'קלאסי' מהאנשים שהיו אחראים לכמה מהקווסטים הטובים ביותר בכל הזמנים הביאה אנשים לשפוך על הסטודיו שלו כמויות של כסף. כמויות שגרמו לכל מיני מאמרים מביכים של "האם אנחנו צופים בתחילת המוות של מפיצות המשחקים?" להכתב ברחבי הרשת. אבל מאז עברו שנים, הפיתוח של Broken Age נקלע לקשיים כלכליים (שזו דרך יפה להגיד "נוהל בצורה כושלת"), והמשחק פוצל לשני חלקים. החלק הראשון יצא לפני יותר משנה, והחלק השני יצא ממש לא מזמן.

בעולם מתוקן, האקספוזיציה הזאת היתה מיותרת. התוכנית המקורית שלי היתה להתעלם מהמסלול רב-התהפוכות שהמשחק הזה עבר, ולנסות לשפוט אותו כמוצר שלם, כפי שהוא נמכר היום. זו התגלתה כבעיה. הסיבה הראשונה לכך היא ש- Broken Age הוא משחק שהעלילה שלו מקבלת ברקס מאוד חזק קצת לפני נקודת האמצע שלו, אבל זה לא הפריע לי במיוחד. הסיבה המשמעותית יותר היא שהחצי השני גרוע.

המשך »

אתם שומעים את הצליל הזה? זה הצליל שמשמיעים כל מיני אנשים שמוכנים לעשות הכל, אבל הכל (טוב, נו, כמעט הכל) כדי שתתרמו כסף לילדים חולי סרטן. בסוף השבוע הקרוב, בפעם הרביעית, האנשים שהביאו לכם את “מרתון EDF”, “מרתון Mario Party” ועוד “מרתון EDF”, יביאו לכם עוד “מרתון Mario Party”!

איך זה הולך? החל מיום שישי הקרוב (ה- 22 במאי) ב- 12 בצהריים, ועד ליום שבת הקרוב (ה- 23 במאי) בשש בערב, חברי “דינוזאור חלל יורה לייזר” הולכים לשחק ב- Mario Party ללא הפסקה, ולהעביר את זה בשידור חי באינטרנט. לכם תהיה הזדמנות להציע להם אתגרים, לתרום בשביל להשתתף במכירות פומביות או הגרלות של כל מיני פרסים מגניבים, או “סתם” לתרום כסף. את כל ההכנסות מהאירוע הם יעבירו לעמותת חיים, שפועלת למען ילדים חולי סרטן.

יש להם מלא פרסים מגניבים, כמו קודים להורדה של משחקים ומרצ’נדייז מגניב (כמו פוסטרים חתומים של Supergiant Games) וזה למען מטרה טובה ואפשר לגרום להם לעשות דברים מביכים… אז לכו לבקר אותם! זה ישתלם ויהיה מצחיק!

(רוצים אירוע בפייסבוק? הנה, יש גם אירוע בפייסבוק!)

אופס, עשינו זאת שוב. היו לנו מלא חדשות לדבר עליהן בפרק האחרון של “גיימפוד” ואז חפרנו מלא זמן על משחקים (להגנתנו, אלה היו משחקים אקטואליים כמו Pillars of Eternity ומהדורת ה- PC של GTA V) ופתאום לא היה לנו זמן לדבר על חדשות מעניינות שקרו. מה זה אומר עבורכם? נכון! פוסט מבזקים! תודו שהתגעגעתם.

המשך »

קצת חבל לי על Evolve. על הנייר, הוא עשוי מאותו החומר כמו החלומות שלי. משחק מרובה משתתפים א-סימטרי, שבו ארבעה שחקנים צריכים לשתף פעולה (כמו ב- Left 4 Dead! והוא מהיוצרים של Left 4 Dead! זה מושלם!) בשביל להפיל שחקן אחד ששולט במפלצת ענקית. זה רעיון נפלא למשחק. ובאמת, מגיע לרעיון הזה משחק אדיר ומדהים, שיסחוף את העולם בסערה ויהפוך למשחק מרובה-המשתתפים הפופולרי ביותר שהוא לא Dota 2. אבל זה לא מה שקרה – במקום זה קיבלנו את Evolve.

חשוב לי לציין – אני מאוד נהנה מ- Evolve. זה לא עניין של מה בכך. Evolve הוא המשחק הראשון מאז Left 4 Dead 2 שהצליח להחזיר אותי לקטע הזה של לשחק עם אנשים אמיתיים. בשבועות האחרונים ביליתי כמות מגוחכת של זמן בתור צייד או מפלצת על הפלנטה הבדיונית Shear. אבל, באותה נשימה, חשוב לי לציין ש- Evolve הוא סוג של תאונת דרכים שבה כל מיני רעיונות נהדרים מתנגשים בכל מיני אלמנטים רעים ויוצרים בלגן אדיר ומבלבל. כאמור, אני מאוד נהנה מ- Evolve, כשהוא עובד. אבל לפעמים הוא פשוט לא עובד. המשך »

יש הרבה דברים טובים שאפשר להגיד על Ori and the Blind Forest. הוא מעוצב בסגנון הציורי היפה הזה שהולך ונהיה נפוץ בשנים האחרונות – לשמחתי הרבה, כי היה שלב שבו חששתי שמרוב דאגה לריאליזם ופוליגונים אנחנו מאבדים כל שביב של עיצוב אמנותי וסגנון. הוא משחק metroidvania שמכיל בדיוק מספיק backtracking כדי להיות מעניין אבל לא מעבר לזה כדי שלא יהיה מעיק. יש בו קטעי פלטפורמינג מעניינים וכיפיים וכמה חידות נחמדות. יש גם דברים פחות טובים – כמו כמה קטעים שנמרחים יותר מדי, או חלק מהאויבים שמרגישים כאילו הם נועדו בעיקר לעצבן, או העלילה שמקפצת לאורך המשחק בין נוגעת ללב, גנרית, מיותרת וסתם מטופשת – אבל בסופו של דבר הוא כנראה שווה את זה אם מה שתיארתי פה נשמע לכם טוב.

כל זה טוב ויפה, אבל רוב הסיכויים שהדבר העיקרי שאני אזכור מהמשחק הזה הוא כמה שנאתי את מערכת השמירות שלו.

המשך »

בחופה המזרחי של הָרָן, העיר מוכת הזומבים של Dying Light, שוכנת הפתעה חביבה. אם תשחו לכם שם, תוכלו לשים לב לסלע שבו תקועה חרב העונה לשם EXPCalibur.  עלו על הסלע, לחצו על F למשך דקה שלמה, ותזכו בחרב חזקה להפליא, בשלב שבו המשחק מציע לכם מבחר משמים של מקלות וצינורות גז. הידד! סוף סוף אפשר לשסף את המתים כהוגן! מוהאהאהא! אך שמחתכם  מוקדמת. החרב מספיקה לשלושה זומבים בערך לפני שהיא יוצאת מכלל שימוש.  חס וחלילה שתיהנו למשך מספר רב ספרתי של שניות. המפתחים טרחו ושמו במשחק Easter Egg מגניב. הם גרמו לכם להסתכל על מפה באינטרנט, לשחות עד לשם וללחוץ על פאקינג כפתור במשך פאקינג דקה. ואז החרב נהרסת בין רגע. אבוי.

הדוגמא הזו, מסכמת, בעיניי, את הבעיה של Dying Light. זהו משחק שהיה לו את כל הפוטנציאל להיות מצוין. כל המרכיבים נמצאים שם: עולם פתוח יפהפה, מערכת פארקור מוצלחת ומיליוני זומבים שאת ראשם ניתן לערוף. ואיכשהו, באופן מכעיס כמעט, Techland דפקו את זה. הם מתעקשים לא לתת לנו ליהנות. המשך »

הרגע סיימתי לשחק את Starships בפעם הרביעית, והספיק לי, תודה.

קצת כמו Pirates הישן של סיד מאייר, גם Starships מתחיל בהבטחה מאוד נחמדה: בוא להיות מפקדו של צי ספינות חלל, צא אל היקום הרחב וגלה אין-ספור פלנטות מיושבות, בעודך מבצע עבורן מגוון משימות ומתמודד מול אימפריות אחרות בניסיון להשליט את שררתך על הגלקסיה. וממש כמו Pirates הישן של סיד מאייר, זה מה-זה ממצה את עצמו מהר.

המשך »