יונ 03
אפר 23
נוב 04
מאי 17
כבר הרבה זמן לא הקלטנו פרק בינלאומי של הפודקאסט. אבל השבוע (ולתקופה הנראית לעין, ככל הנראה), עידן דקל נמצא בלונדון, ויותר מזה – אבישי ועופר נמצאים בחיפה, אז אנחנו לגמרי אנשי העולם הגדול עכשיו.
[audio:https://www.gamepad.co.il/Gamepod/Gamepod042b-17.5.2012.mp3|titles=Gamepod Episode 42B]אוג 28
כש- Serious Sam יצא לראשונה, אי-שם בתחילת העשור הקודם, אחת האפשרויות הכי מגניבות שהוא התהדר בהן היתה משחק שיתופי (במפות הרגילות של המשחק) עם עד 16 שחקנים נוספים (ו- 4 במסך מפוצל על מחשב מקומי – אפשרות שכמעט ולא היתה קיימת במחשב האישי באותה התקופה). זה היה מגניב מאוד, כי אהבתי את Serious Sam ואת האקשן המרוכז והמוצלח במיוחד שהוא הציע, והתלהבתי מהאפשרות של לשחק בו ביחד עם חברים. אבל לרוע המזל, הרעיון הזה קצת הקדים את זמנו. החיבור לרשת היה איטי מדי, והיו מעט מדי אפשרויות להשיג את Serious Sam (מלבד קנייה בבאג, במחיר שהיה זול ביחס לאותה התקופה, אבל לא ירד מ- 120 ש”ח), כך שלא באמת יצא לי לשחק אותו במשחק שיתופי עם אף אחד, מלבד ניסיון אחד או שניים לשחק עם עוד מישהו על המחשב שלי בעזרת מסך מפוצל.
מאז עבר עשור. Serious Sam 3: BFE כבר נמצא מעבר לפינה, חיבורי הרשת טובים ומהירים יותר, והמבצעים התכופים של Steam גרמו לכך שלאחוז משמעותי מהחברים שלי יש את המשחק. אז החלטתי להגשים את החלום, לאסוף כמה חברים טובים וקרובת משפחה סוררת אחת, ולנסות לשחק ב- Serious Sam HD ב- Co-op דרך Steam. התוצאה? כאוס.
אבל לפני הכאוס – מילה רעה. התקשורת הקולית במשחק מחורבנת. בעצם, אני לא יודע אם היא מחורבנת. ייתכן שהיא מצויינת. היא פשוט לא עבדה. לאף אחד מאתנו. אחרי כרבע שעה של נסיונות חסרי-תועלת, עברנו ל- Skype והמשכנו לשחק כשהוא דלוק ברקע. זה לא היה מאוד נוח, אבל היי, זה עדיין עדיף על מה ששחקני PS3 צריכים לעבור.
כשהתחלנו לשחק, בהתחלה לא היה ברור לנו מה קורה. אנחנו רגילים לשחק ב- Left 4 Dead 2, משחק שבו הקבוצה צריכה להיות מלוכדת ככל האפשר ולשמור על תיאום גבוה. ב- Serious Sam, הליכה של שחקן בודד לנקודה מעט מרוחקת במפה עלולה לגרום ליצירה של כמה עשרות מפלצות חדשות, מה שמעודד לכאורה את זה שכל השחקנים ילכו ויחקרו את המפה ביחד. הבעיה היא שזה בלתי אפשרי. המפות של Serious Sam נוטות להיות עם הרבה התפצלויות ואזורים סודיים, ונקודת ה- Spawning שלכם, במקרה שתמותו, לא תמיד קשורה באיזושהי צורה לנקודה שבה הייתם לפני שנהרגתם. כך שלאחר עוד כמה דקות משחק, הבנו שהניסיון שלנו לשמור על סוג כלשהו של תיאום נידון לכשלון. ואז פשוט התחלנו להתרוצץ, להשתטות, ולירות בכל מה שזז. כמו שצריך.
זה היה כיף, וזה היה מאוד שונה ממה שאנחנו משחקים בו בדרך כלל ברשת, אבל מעבר לחוויה החד-פעמית המהנה, קשה לי להאמין שנתאמץ במיוחד בשביל לארגן אחד כזה שוב. סגנון המשחק המטופש והמהיר של Serious Sam פשוט לא עובר טוב למשחק קו-אופ ברשת בפורמט הנוכחי. אם אתם משחקים ללא הגבלה של כמות ה”פסילות” שיש לכל שחקן, הוא נהיה מאוד חסר-השלכות – כולם מסתערים בלי חשבון על כל מה שזז, שזה מצב שונה מאוד מהמשחק הרגיל ב- Serious Sam (שדורש מכם כל הזמן להסתגל במהירות למצב בשטח בשביל לא למות). אם אתם מגבילים את כמות הפסילות לכל שחקן, הוא מפסיק להיות כיפי (כי Serious Sam הוא משחק שלמרות הכל, מתים בו ממש הרבה, ואתם צריכים לטעון בו את המשחק באופן קבוע).
אני לא בטוח מה הפורמט השיתופי שבו משחק כמו Serious Sam כן יכול לעבוד, ולשחזר את הכיף העצום שיש במשחק לשחקן היחיד שלו. אבל בתור פריקת אדרנלין חד-פעמית, הוא לא רע בכלל. אם יש לכם אותו, אני ממליץ לכם בחום לנסות.
מאי 14
Croteam מגלה בראיון לעיתון קוריאני: הולך להיות Serious Sam 3.
אחרי שני משחקים מעולים (Serious Sam: the First Encounter ו- Serious Sam: the Second Encounter), לא יכולתי שלא להתאכזב קצת מ- Serious Sam 2, מהמעט ששיחקתי בו. הוא פשוט לא היה מופרע מספיק. הוא ניסה להיות מצחיק, אבל את עיצוב השלבים החולני של The Second Encounter, הבוס המופרע של The First Encounter וגלי המפלצות החולניים של שניהם – הוא השאיר בבית.
נקווה ש- Croteam יחזרו לאי-השפיות שאפיינה אותם בשני המשחקים הראשונים.