גיימפוד, פרק 139: Civil War

עידן זיירמן|גיימפוד אין תגובות »

לא שיחקנו בהרבה משחקים חדשים ומעניינים ולא קרו הרבה דברים מעניינים (לפחות נכון לזמן ההקלטה, מאז קרו דווקא כמה דברים שבטח נדבר עליהם בפרק הבא), אז יצא לנו פרק קצר הפעם. קורה.

להורדה (50:09, 45.9 מגה) המשך »

פרוייקט טוטוריאל: נרטיב

עופר שוורץ|פרוייקט טוטוריאל 12 תגובות »

קצת הסטוריה עתיקה: פרוייקט טוטוריאל הוא סדרת פוסטים שהתחלנו לפני שנתיים במטרה לעזור לאנשים שאינם גיימרים ורוצים להיכנס לעולם הזה או סתם לנסות. הרעיון הוא לתת דוגמאות למשחקים זולים, פשוטים וקצרים יחסית, אבל כאלה שהם באמת טובים ומייצגים. הפירוט המלא נמצא בפוסט המקורי.

אני כתבתי שני פוסטים, וזיירמן היה אמור לכתוב את השלישי. ואז עברו כמעט שנתיים. אז בזמן שאנחנו עדיין מחכים לפוסט של זיירמן על משחקי אסטרטגיה, אני החלטתי* לחזור לשדה הקרב ולהמשיך.

שאלה שחוזרת על עצמה הרבה בדיונים באינטרנט היא “מה מגדיר משחק?”

אנחנו לא כאן כדי לענות על השאלה הזו**. אבל זה נכון, בשנים האחרונות יצאו הרבה משחקים מאוד מעניינים שהאלמנט ה”משחקי” בהם הוא מאוד מוגבל, ובהחלט ברור שהגבולות מיטשטשים. מצד שני, חלק מהם (בפרט הטובים שביניהם) שמים דגש מאוד חזק על האינטראקטיביות של המדיום, ומשתמשים בה כדי ליצור חוויות שלא היו מתאפשרות בסיפור יותר “מסורתי”. המשך »

גיימפוד, פרק 74: התנ"ך – משחק הוידאו!

עידן זיירמן|גיימפוד 5 תגובות »

השבוע היו לנו מלא משחקים לדבר עליהם, ומלא חדשות לדבר עליהן, ובסוף רק חרגנו בקצת מהשעה שהקצבנו לעצמנו. המסקנה המתבקשת היא שזיירמן יודע לדבר ממש מהר כשדקל לא מפריע לו.

[audio:https://www.gamepad.co.il/Gamepod/Gamepod074-29.8.2013.mp3|titles=Episode 74: The Bible – The Video Game!]

להורדה

המשך »

Gone Home: ביקורת בשלושה שלבים

עופר שוורץ|ביקורת 14 תגובות »

1

אני אוהב משחקים לא-שגרתיים. תעשיית המשחקים היום היא מאוד הומוגנית וצפויה, וכשמדי פעם מגיע איזה משחק ומראה כמה פוטנציאל יש למדיום כשיוצאים מהתבניות השחוקות, זו יכולה להיות חווייה מדהימה, וזה תמיד לכל הפחות מאוד מעניין.

Gone Home התחיל אפילו יותר מפתיע ולא-שגרתי מבדרך כלל – בכלל לא שמעתי עליו לפני שהוא יצא, ואז פתאום כל אתרי המשחקים התחילו להתלהב ממנו ולהרעיף עליו שבחים. הבעיה היא שזה משחק שכולו מבוסס על גילוי וחקר, ולכן כמעט כל דבר שאפשר להגיד עליו הוא ספוילר – בעיקר לחוויה, יותר מאשר לעלילה. אז חילקתי את הביקורת הזו לשלושה חלקים: אחד שבו אני אדבר רק בקווים הכי כלליים שאפשר בלי לספיילר שום דבר בכלל, אחד שבו אני נכנס קצת למשחק עצמו אבל עדיין לא חושף שום פרט עלילה ממשי, ואחד שהוא חגיגת ספוילרים.

החברה שיצרה את המשחק היא סטודיו אינדי בשם The Fullbright Company. שלושת המייסדים עבדו ביחד על Minerva’s Den, ה-DLC של ביושוק 2, שלא שיחקתי בו אבל ממה ששמעתי הוא היה הדבר הכי טוב במשחק הזה, בהפרש גדול. אני מזכיר את זה כי משהו שכל ה-Shock-ים למיניהם (במיוחד ה-System-ים ו-Bio הראשון) מאוד חזקים בו הוא environmental storytelling. במשחקים האלה, וגם למשל ב-Half Life 2, הרבה מאוד מהסיפור בכלל לא מועבר בהתרחשות האירועים של המשחק עצמו, אלא העיצוב של הסביבה וכל הדברים הקטנים שרואים בה. ובכן, Gone Home הוא בדיוק התמצית של זה. אין בו אויבים, cutscenes, קווסטים – רק חדרים וחפצים שצריך לחקור.

הדמות הראשית היא קייטי, בחורה אמריקאית בת 20 וקצת שחוזרת מטיול ארוך באירופה בשנת 1995, לבית שהיא לא מכירה כי המשפחה שלה עברה אליו בזמן שהיא טיילה, ומוצאת את הבית ריק, כשהרמז היחיד הוא פתק מאחותה הקטנה שמבקש שלא תחפש אותה. משם אתם אמורים לשוטט בבית ולחקור אותו יחד עם קייטי – גם את הבית החדש, וגם את התעלומה של לאן נעלמה כל המשפחה.

הבית, החדרים, האווירה, כל הדמויות המעורבות בסיפור – הכל מעוצב מצוין ומאוד מעניין. החווייה של השיטוט בבית ריק ולא מוכר תוך כדי חיפוש רמזים היא קריפית ומרתקת כאחד, זה ביצוע מצוין של סיפור אינטראקטיבי, ולדעתי האישית זה אחד המשחקים המעניינים שיצאו בשנים האחרונות. אבל – הוא עולה $20, נמשך פחות מ-3 שעות, והוא מאוד לא סטנדרטי. זה משחק שקט ורגוע למדי, אין שום דבר בו שאפשר להגדיר כמאתגר או מרגש, והוא לא בדיוק “כיף” במובן המקובל (במיוחד כשמדברים על משחקים). אם אתם מתעניינים במשחקים מיוחדים ואיכותיים, לדעתי הוא מצדיק את זה.

אם אחרי כל זה יצאתם עם תחושה שאתם צריכים לשחק ב-Gone Home, או לחכות למבצע ואז לשחק בו, אני ממליץ פשוט לעשות את זה, ולא להמשיך לקרוא הלאה עד שסיימתם. אם לא השתכנעתם, נסו לקרוא את החלק הבא.

Gone Home המשך »


התחבר RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS