פבר 16
דצמ 22
מייק מורהיים, האדם שהקים את חברת Blizzard תחת השם Silicon & Synapse בתחילת שנות התשעים, קפץ ביחד עם אשתו לחופשה בישראל. לא מדובר בדיוק מסוג המאורעות שתמצאו בכותרות עיתוני הרכילות בסופ”ש, אבל הגראז’ גיקס ראו בזה הזדמנות, והזמינו את מייק להתארח אצלהם במחסן בחולון, ולדבר בפני כל מי שרק ירצה לשמוע אותו.
למי שלא מכיר את הגראז’ גיקס, כל האירוע היה עלול להראות קצת מוזר – מייק מורהיים נאם בפני קבוצה מכובדת של כמה מאות אנשים (אולי 200 – אין לי באמת דרך לדעת) בחצר באזור התעשיה בחולון, כשהמפעלים שמאכלסים את האזור קוטעים אותו לפעמים. אבל כאלה הם הגראז’ גיקס – האירוע הוא בחינם (אם כי האורחים מתבקשים להביא איתם כיבוד), לא פורמלי, ובסופו ניתנת לאורחים הזדמנות להחליף כמה מילים באופן אישי עם אורח הכבוד.
למרות שהיא היתה חפוזה למדי, ההצגה של מייק מורהיים היתה מעולה. הוא סקר בקצרה את ההיסטוריה של בליזארד, משורשיה בתחילת שנות התשעים, דרך הפרויקטים הראשונים שלה (הויקינגים האבודים או Warcraft) ועד לטירוף המוחלט שהוא World of Warcraft. הוא זרק עקיצות לכיוונה של אורקל, ועל איך הם חשבו שמסדי הנתונים שלהם יתמודדו בצורה הרבה יותר טובה עם העליה המטורפת בכמות האנשים שספג World of Warcraft, וחשף מגוון סיפורים מעניינים מעברה של בליזארד – כמו הפעם שבה איציק בן בסט שכנע אותו שיש שוק למשחקי תפקידים המוניים באירופה, או הצורה שבה המוני סינים זועמים תקפו את בליזארד באנגלית שבורה מזועזעים מכך שפנדה, החיה הלאומית של סין, מולבשת בבגדים יפניים.
בסוף הערב, כשהיתה לאורחים הזדמנות להחליף כמה מילים עם מייק מורהיים, רבים מהאורחים נתנו לו את כרטיסי הביקור שלהם, הציגו בפניו קונספט למשחק כלשהו שהם פיתחו, או ביקשו ממנו לחתום על משחק שבבעלותם. אני בחרתי להתבכיין קצת על אחד מהסיפורים שאנחנו הכי נהנים להתלונן עליהם לאחרונה – הדרישה לחיבור מתמיד לאינטרנט של Diablo III. מייק ניסה להסביר לנו ש”יש הרבה בעיות במשחק מנותק מהרשת – אתם לעולם לא תוכלו לשחק עם הדמות הזאת ביחד עם חברים, או למכור חפצים שהיא תאסוף”. כשמספר אנשים אמרו לו שהם יודעים את זה, הוא שאל בפליאה “רגע, ואתם באמת רוצים לשחק ככה?”, וכשהם הנהנו בתגובה, הוא חייך חיוך מתנצל ואמר ש”טוב, אני אבדוק מה אפשר לעשות בעניין”.
כנראה שהוא לא הולך לבדוק מה אפשר לעשות בעניין. קשה לי להאמין שמדיניות שבליזארד דוחפת בכוח כבר כמה חודשים תשתנה בעקבות שאלה של כמה ישראלים חצופים. אבל אם כן יקרה שינוי כלשהו במדיניות הזו בעתיד, תדעו שזה כי יש לי פנים יפות.
נוב 19
אני אישית כבר מזמן הכרזתי שאני לא אקנה את דיאבלו 3 אם הוא ימשיך להתנהג כמו שהוא מתנהג כרגע. אבל בינתיים, תודות לזיירמן (או לחוסר הזמן הפנוי של זיירמן), קיבלתי הזמנה לבטא, וכמובן שאין לי שום התנגדות לנסות דברים בחינם. אמנם שיחקתי רק כמה שעות בינתיים, אבל זה הזמן הנכון לכתוב מה אני חושב על הבטא, כי אני לא מתכוון לשחק יותר מזה.
אז אני מניח שנתחיל מהרע הפעם. כפי שאתם בטח יודעים, לדיאבלו 3 אין מצב single player. בכלל. יש לו מצב אונליין שבו אף אחד לא יכול להצטרף למשחק שלכם. זה בעייתי מהרבה מאוד בחינות, שדיברו עליהן בהרחבה ב- Rock, Paper, Shotgun למי שמעוניין. בקצרה, הבעיה העיקרית היא שאי אפשר לעשות pause. אף פעם. אבל מה שבאמת הפריע לי זה דווקא הדבר שלא נכנסו אליו בכלל בפוסט ב-RPS: איכות החיבור.
שלא תבינו לא נכון, יש לי חיבור אינטרנט בסדר לגמרי. 10 מגה, חבילת תעדוף-גיימר-שקר-כלשהו וכו’. ועדיין, יש לאג. ובמשחק מהיר ומדויק כמו דיאבלו, זה הורג לגמרי את המשחק. במיוחד בקלאס שאני בחרתי – ה-Demon Hunter, שמבוססת בעיקר על התחמקויות ומלכודות – ובמיוחד כשנלחמים באויבים מהירים (ומי ששיחק בדיאבלו 2 – שזה בטח כל מי שכבר עבר את גיל 10 – ודאי זוכר שלא חסרים כאלה). חצי מהזמן ששיחקתי בכלל היה לי לאג של חצי שנייה או יותר, שזה אפילו יותר גרוע ממה שאני זוכר מהמעט ששיחקתי אונליין בדיאבלו 2, ונראה לי שאז היה לי חיבור ISDN.
ולצערי הלאג הוא עדיין לא הדבר הכי גרוע שנתקלתי בו. בכל ארבע הפעמים ששיחקתי, אחרי כמות זמן שנעה בין 20 דקות לשעתיים, המשחק העיף אותי. פעמיים כי החיבור התנתק, ופעמיים – וזה ממש הרתיח אותי – כי נבעטתי החוצה. מהמשחק האישי שלי. ע”י ה-“party leader”, שהוא, זו התיאוריה שלי, איזושהי ישות עליונה, כמו ה- AI Director של Left4Dead. מסתבר שאני לא משחק יפה? לא יודע, אני צריך להיות נחמד יותר למפלצות? להגיד שלום לפני שאני מתחיל לזרוק עליהן פצצות?
יכול להיות שאלה בעיקר בעיות של בטא. אבל גם אם יהיו שרתים טובים ונטולי באגים באירופה, זה עדיין לא מונע לאג של 100-200 מילישניות, ניתוקים פתאומיים כשהראוטר/ספקית/מיקרוגל שלכם מחליטים לעשות בעיות, או את כל הדברים שג’ון ווקר דיבר עליהם ב-RPS.
מבחינת גיימפליי, לעומת זאת, המצב שונה לגמרי. דיאבלו 2 היה משחק מעולה, על זה אין ויכוח. ובכן, דיאבלו 3 הוא שיפור משמעותי כמעט מכל בחינה. מה שהכי אהבתי הוא תשומת הלב לפרטים הקטנים – בעיקר כל השינויים שנעשו בניהול המלאי, שהמטרה העיקרית של כולם היא לצמצם כמה שאפשר את הצדדים היותר רפטטיביים ומייגעים של כל ההתעסקות עם הציוד. למשל, הרבה מפלצות משאירות אחריהן כדורים מרפאים, מה שאומר שלא צריך להיסחב כל הזמן עם עשרות שיקויי ריפוי כאילו הייתם סוחר שיקויים. או למשל, לא צריך יותר לעשות identify לחפצים קסומים רגילים, רק מיוחדים. והגאונות האמיתית – הוסיפו מנגנון של crafting, שנותן לשפר חפצים קיימים, ויחד איתו מגיעה אופציה לפרק חפצים לא מעניינים לרכיבים שלהם. אז במקום לחזור כל רבע שעה לעיר כדי למכור ערימה של זבל, המלאי נשאר נקי ומסודר. מה שגם מבטל לחלוטין את הצורך ב- Town Portal.
יש גם שינויים יותר משמעותיים, כמובן. בעיקר הקלאסים – הדמויות החדשות הרבה יותר מגוונות, ובניגוד לדיאבלו 2 שונות זו מזו לא רק בנשקים ובאוסף ה-skills, אלא ממש בסגנון המשחק. זה מתבטא אפילו ברמות ממש בסיסיות כמו ה-mana: לכל קלאס בדיאבלו 3 יש סוג שונה של “אנרגיה”, שמבוזבזת באופן שונה ומתחדשת באופן שונה. ל- Demon Hunter, למשל, יש שני סוגים של אנרגיה, כשכל אחד משמש לדברים שונים ומתמלא במהירות שונה. והדמויות בנויות בצורה שמאוד מעודדת שימוש ב-skills, ככה שבקושי יש סיבה להשתמש בהתקפה הבסיסית. גם האויבים יותר מגוונים, וכבר מההתחלה מגיעים בכל מיני צורות וגדלים – למשל מפלצות שצריך להרוג פעמיים (משהו שאשכרה הצחיק אותי – מפלצת בשם walking corpse שכש”הורגים” אותה הופכת ל- “crawling torso”), או מפלצות שכשהן מתות יוצאות מהגופה שלהן תולעים שהן בעצמן מפלצות.
השינוי היחיד שראיתי בינתיים ולא אהבתי הוא ניהול הדמות. בקצרה, אין כזה. המשחק קובע בשבילכם כמה נקודות נוספות לכל תכונה כשעולים דרגה, וההתקדמות ב-skills היא לינארית לחלוטין. השליטה היחידה שלכם על כל העניין היא “לצייד” תת-קבוצה כלשהי של הכישורים הזמינים (כמות ה-skills שאפשר לצייד עולה עם הדרגות) שבהם אפשר להשתמש. כן, זה אומר שבכל רגע נתון במשחק אתם לא יכולים להשתמש ברוב היכולות שלכם. אני יודע שיש אנשים שהשינוי הזה מאוד ישמח אותם, אבל אני אישית, כפי שכבר התלוננתי כשדיברתי על Bastion בגיימפוד, מעדיף את המשחקים שלי קצת יותר מורכבים, אז כשעושים dumbing down למשחק כמו דיאבלו זה קצת מבאס אותי (למעשה זו השוואה מאוד מתאימה, כי המערכת החדשה מזכירה באופן חשוד את זו של Bastion).
בשורה התחתונה, אני לא חושב שלמישהו היה ספק שדיאבלו 3 יהיה מצוין מבחינת גיימפליי. אז אם לא אכפת לכם מלאג, ניתוקים ומשחק שאי אפשר לעצור, זה משחק מעולה בשבילכם. אם חשוב לכם שמשחק הסינגל פלייר שלכם יהיה באמת סינגל פלייר, או לחלופין אם יש לכם עקרונות ואתם לא רוצים להוכיח לבליזארד שהם יכולים לעשות מה שבא להם ועדיין לקבל את הכסף שלכם, אני ממליץ לוותר.
אני מניח שרוב מי שקורא את הפוסט הזה כבר החליט אם הוא יקנה את דיאבלו 3 או לא (אני מניח שלרובכם התשובה היא “כן”). אני מבין שמה שכתבתי פה כנראה לא ישפיע הרבה לכאן או לכאן. אבל לעזאזל, בשביל מה יש בלוג אם לא כדי לכתוב דעות מפורטות ונלהבות שלאף אחד לא יהיה אכפת מהן?
אוג 22
אם יש פה מישהו שעדיין מקווה שלבליזארד יש איזשהו קשר עם המציאות, אתם יכולים להירגע. היו הרבה השערות למה הם הורידו את האפשרות למשחק אופליין מדיאבלו 3 (כולל הסיבה הרשמית – “אנחנו חושבים שאתם מטומטמים”), וכל מיני אנשים שניסו להגן עליהם, אבל בליזארד לא הסתפקו בזה, והחליטו להוכיח לכולם סופית שהם דפוקים לגמרי.
בתערוכת Gamescom שהייתה בימים האחרונים, האנשים מ-PC Gamer ראיינו את אחד הבוסים בצוות של המשחק (אני אף פעם לא בטוח איך לתרגם תיאורי תפקיד לעברית – הבחור הזה הוא ה-Game Director), והניתוק שהוא מפגין שם לא מבשר דברים טובים בכלל, בטח לא לנו אבל לדעתי גם לא לבליזארד.
“במלון שלנו יש 9 רשתות wi-fi שאפשר להתחבר אליהן. רק מהמלון! וכולן ציבוריות – כולן בתשלום, אבל הן די זולות, והן זמינות לכולם”
ברצינות? זה נראה לך הגיוני שאנשים יצטרכו לשלם למלון כדי לשחק לבד במשחק שהם קנו?
“[בעיה אחת היא] ששחקנים משחקים כברירת מחדל [במצב אופליין]. אז, הם בעצם מפספסים לא במודע את כל חוויית ה-coop, את כל המסחר, והליבה של דיאבלו היא המסחר”
וואט. דה. פאק?! הבחור הזה בכלל שיחק אי פעם בדיאבלו? נכון, יש הרבה אנשים שמשחקים בדיאבלו בשביל למצוא את החפצים הכי טובים ולהשיג הרבה זהב וכו’. אבל מה עם כל האנשים שלא? שאשכרה נהנים מהמשחק עצמו? ואם יש לכם בעיה עם זה שאנשים מתייחסים למצב האופליין כדיפולט, כמה מסובך יהיה לדאוג שהדיפולט יהיה משחק אונליין? וזה נהיה יותר גרוע:
”המשחק לא באמת משוחק כמו שצריך אם הוא לא אונליין… אם זו החוויה הכי טובה, למה שמישהו ירצה לשחק אחרת?”
או במילים אחרות: כל מי שמעדיף לשחק אופליין הוא אידיוט ולא יודע מה טוב בשבילו. ואז, כשחשבתם שכבר לא יכול להיות יותר גרוע, מגיע הפאנצ’ליין:
“יש אנשים שלא אוהבים משחקי פנטסיה, אז לא היינו צריכים לעשות את דיאבלו משחק פנטסיה, כי חלק מהאנשים לא אוהבים את זה? יש אנשים שלא אוהבים ברברים. היינו צריכים לא לשים ברברים במשחק רק כי אנשים לא אוהבים את זה?”
באמת, זה כבר טימטום מעבר לגבול הסביר. מה שהם עשו לא שקול ל”לא לשים ברברים כי חלק מהאנשים לא אוהבים את זה”, זה יותר בכיוון של “להוריד את כל הקלאסים חוץ מברברי כי הם חושבים שהברברי הוא הכי מוצלח”.
אני קורא את כל זה ואני לא יודע אם להתעצבן או לצחוק. מה שבטוח, את דיאבלו 3 אני לא אקנה. אני מעדיף שלא יהיה לי במה לשחק (לא שיש סכנה שזה יקרה בעתיד הנראה לעין) מאשר להראות לבליזארד שהם יכולים להשתין לכולנו בפנים ולקבל בתמורה את הכסף שלנו.
אוג 04
לפני כשנה, התבכיינתי קצת על Starcraft 2. התבכיינתי על זה שהוא לא מחדש שום דבר, התבכיינתי על זה שהוא עולה 60$. התבכיינתי על זה שבליזארד לא שלחו עותקי ביקורת שלו לעיתונאים. התבכיינתי המון, ואז קניתי אותו בכל זאת.
את Diablo 3 אני לא הולך לקנות.
PC Gamer חשפו שדיאבלו 3 הולך להכיל אפשרות למכור חפצים מעולם המשחק תמורת כסף אמיתי, ושהוא לא יתמוך במודים של גורמי צד-שלישי בכלל. מהקטע עם החפצים לא אכפת לי בכלל, והקטע עם המודים סתם נראה לי מצער ותמוה. אבל חוץ משני אלה, בליזארד גם חשפו שבדיאבלו 3 לא יהיה מצב משחק מנותק מהרשת.
זה לא ממש מפתיע. גם בסטארקראפט 2 זה היה בעייתי קצת לשחק כשאתם מנותקים מהרשת, ונראה שרמת המשכל של חברות המשחקים, בכל הקשור לנושא, באופן כללי צונחת בקצב קבוע עם הזמן. מה שמציק לי זה הטיעון שהיה לבליזארד בתגובה לשאלה “למה?”.
הסיבה להעדרו של מצב משחק מנותק מהרשת, לטענת בליזארד, היא שכשאתם משחקים בלי להיות מחוברים לרשת, אתם יכולים לרמות, ולא הגיוני שתוכלו להשתמש בדמות הזאת כשאתם משחקים ביחד עם או נגד דמויות אחרות מרחבי האינטרנט. אבל רגע, יגיד הקורא הנבון – זו גם היתה הבעיה בדיאבלו 2. בעיה שנפתרה באמצעות העובדה שהמצב מרובה-המשתתפים היה מנותק לחלוטין מהמצב לשחקן יחיד – לא משנה כמה רימיתם עם הדמות ששיחקתם איתה, לא יכולתם לקחת אותה למשחק ברשת. זה פותר את הבעיה בצורה מעולה, לא? ובכן, אם שואלים את רוב פארדו, מפיק המשחק, התשובה היא לא.
“ובכן, חשבנו על זה די הרבה. אחד הדברים שהרגשנו שהיה ממש חשוב (אני חושב שהוא התכוון להגיד ‘מציק’ –ע.ז) היה שאם אתה משחק כשאתה לא מחובר לרשת, ואתה מביא את הדמות שלך לדרגה 20, 30, או 40, ואז אתה רוצה להעביר את הדמות שלך ל- Battle.net – תצטרך להתחיל את הדמות מחדש”.
זה, כידוע, תהיה קטסטרופה של ממש. שלקוחות של בליזארד יצטרכו להתחיל את הדמות מחדש? זה יהיה חמור ביותר. הם יכלו לאפשר העברה של דמויות בין שני מצבי המשחק בצורה כלשהי. הם יכלו, נניח, לשים איזושהי הודעה שמבהירה לך שלא תוכל להעביר את הדמות שלך בין שני מצבי המשחק, סטייל דיאבלו 2. במקום זה, הם בחרו פשוט לבטל את אחד ממצבי המשחק. סימפטי, לא?
או, בתרגום חופשי, בליזארד חושבים שאנחנו ממש מטומטמים. אפשר לראות את זה בשתי צורות: קודם כל, כי הם חושבים שהודעה על כך שאנחנו לא יכולים להעביר דמות בין שתי המצבים לא תספיק לנו, רפי שכל שכמונו, כדי להבין את ההשלכות של יצירת דמות במצב משחק מנותק מהרשת.
דוגמה נוספת לכך שהם חושבים שאנחנו מטומטמים היא… ובכן, הם ממש מאמינים שאנחנו נקנה את הטיעון שלהם להעדר מצב המשחק לשחקן-יחיד. אנחנו לא עיוורים. אנחנו רואים איך ברחבי העולם הנושא של “משחקים כשירות” הופך להיות יותר ויותר דומיננטי. אנחנו רואים איך שיטות הגנת התוכנה המזעזעות של חברות כמו Ubisoft מסרבות להעלם מהעולם. אנחנו יודעים שהמהלך של בליזארד קשור באופן לא-זניח לנושאים הללו. אבל הסיבה שהם נותנים לנו? כדי שחס וחלילה לא נצטרך להתחיל את הדמות שלנו מחדש כשנרצה לשחק אונליין. זה יעשה אותנו עצובים.
אני לא רוצה לשחק בדיאבלו 3 ברשת. שיחקתי בדיאבלו 2 גם במשחק מנותק וגם במשחק ברשת, וכשאני לא משחק עם איזשהו חבר במשחק שיתופי, משחק הרשת הוא מיותר לחלוטין. בשורה התחתונה, זה משחק לשחקן יחיד עם לאגים. לאגים שבמשחקיות הסופר-מהירה של דיאבלו 2, יכולים להוביל למוות (או, במקרה הנפוץ יותר, בכי). אבל לא, בליזארד לא חושבים שזו בעיה. או לפחות, לא בעיה חמורה כמו זה שאנשים לא יודעים שהם לא יכולים להעביר את הדמות שלהם מהמשחק לשחקן-יחיד למשחק מרובה-משתתפים.
משהו לא טוב עובר על בליזארד בשנים האחרונות. אתם בוודאי חושבים, כמוני, שהמשהו הלא-טוב הזה הוא אקטיויז’ן, ויש מצב שאתם צודקים. אבל נראה שאקטיויז’ן פחות לחוצה על הקטע הזה של להשאיר אותנו מחוברים תמיד לרשת כשאנחנו משחקים במשחקים שלה.
והאמת היא שאם הדבר הזה היה קורה בפני עצמו, זה לא היה מרתיח אותי מאוד. אבל לאחר שבשנה האחרונה בליזארד גרמה לי להתחרט לא-מעט על כך שהענקתי לה את הכסף שלי כשקניתי את Starcraft 2, ההצהרה הזו של בליזארד, עם הצורה הכל-כך בוטה שבה היא מתייחסת אלינו כמו ילדים מפגרים, שהולכים להתבכיין אחר כך רק בגלל שהם לא הבינו את ההשלכות של לחיצה על כפתור שכתוב עליו “משחק Offline”, חותמת את כל הסיפור הזה עבורי. אני לא הולך לקנות את Diablo 3. זה לא ימנע מהם למכור כמות מגוחכת של עותקים ולהרוויח כמויות עצומות של כסף, אבל לפחות זה יגרום לי להרגיש קצת יותר טוב עם עצמי.
יונ 18
היומיים האחרונים היו משעממים למדי. כאילו, אם אתם מסוג האנשים שמתלהבים מכך שהשמועות לגבי Tomb Raider Anniversary הוכרזו כנכונות, אז כנראה שהיה לכם מעניין קצת יותר… אבל אני, אישית, לא מצאתי משהו מרגש יותר מדי בחדשות שזרמו ביומיים האחרונים.
מה שנותן לי את הזמן לדבר על משהו שונה לגמרי: ה- New York Times פרסם כתבה מצוינת על "חוות זהב" סיניות (סדנאות שבהן סינים אוספים זהב ב- World of Warcraft עבור דולר-וקצת לשעה, על מנת שמעסיקיהם ימכרו אותו ללקוחות בעולם המערבי). כמה מצוינת? אתם תחשבו שאני סתם נסחף, אבל כנראה מדובר בכתבה בנושא משחקי-מחשב הטובה ביותר שקראתי בחודש האחרון. באמת.
קודם כל, הכתבה הזאת לימדה אותי כמה דברים חדשים על עולם "חוות הזהב" – התיאור שלה של "קבוצות ה- Raid להשכרה" היה מרשים למדי. אבל מעבר לכך, אהבתי מאוד את ההתמקדות בשחקנים/עובדים עצמם, וברגשות שלהם כלפי המשחק שמעסיק אותם 12 שעות ביממה. הרגע המכונן של הכתבה? הנקודה שבה הוא מתאר כיצד השחקנים הסיניים עוזבים את מקום העבודה בסיום היום… רק בשביל לשבת בקפה-האינטרנט הקרוב למקום מגוריהם, ולהמשיך לשחק ב- World of Warcraft. מרשים.
יונ 10
הדיו עוד לא יבש על ההכרזה על Starcraft 2, והנה, סבב השמועות החדש משוגר לאוויר: דיאבלו 3 בפיתוח! והוא יוכרז ב- BlizzCon 2007! ואולי הוא יהיה משחק המוני! או סרט! אבל זה לא חשוב!
והדבר הכי גרוע הוא שהעובדה שהשמועות בנוגע ל- Starcraft 2 צדקו, הפעם, רק נתנה אנרגיה מחודשת לקהל המעריצים. לא מפריע להם שחורשי השמועות על Starcraft 2 צדקו אחרי כמעט עשור שבו השמועות האלה הסתובבו, ואחרי כמה שנים טובות שבהם, בכל הזדמנות, המעריצים טענו ש- Starcraft 2 נמצא "מעבר לפינה".
חלק מה"רמזים" האלה ממש מצחיקים. העובדה שהמשפט שהוצמד ל- Deckard Cain (בשבוע שבו בליזארד עשתה טיזינג לקראת סטארקראפט 2) היה "Stay awhile and listen!", למשל מככבת קצת אחרי המאמר. אפילו התביעה הישנה של בליזארד נגד החבר'ה שרצו להפיק סרט בשם "El Diablo" מצוטטת שם.
בבקשה, בליזארד, אתם יכולים להכריז ממש מהר על Diablo 3, רק כדי שזה יפסיק יותר מהר? בבקשה?
מאי 23
אחרי צפייה נוספת בסרטון המשחקיות של Starcraft 2, לא שיניתי את במיוחד את דעתי על המשחק. אבל כן הצלחתי לבנות קצת יותר הערכה לליטוש הנפלא שהאנשים מבליזארד עושים למשחקים שלהם.