Dead Island: ביקורת

עופר שוורץ|ביקורת 7 תגובות »

אהההה, זומבים. אי אפשר לחיות איתם, אי אפשר למות איתם. אנחנו בגיימפאד מאוד אוהבים זומבים, ובפרט להרוג אותם, ומאוד התרגשנו כששמענו על Dead Island, משחק הזומבים שיצא לפני שבוע וחצי. אני אגיד דבר אחד כבר מההתחלה – אחרי שבעבר יריתי בזומבים, הרבצתי להם, זרקתי עליהם פצצות ונלחמתי בהם עם צמחים – Dead Island הוא ללא ספק סימולטור הריגת הזומבים הכי מוצלח שיצא לי לראות.

"נו באמת, מי ריסס צבע אדום על החול?"

Dead Island, כפי שהשם מרמז, מתרחש על אי. אי טרופי שחלקו כפר נופש, חלקו עיר מוכת פשע וחלקו ג’ונגל. ויש גם זומבים, כמובן. השילוב של נופים טרופיים ואפוקליפסת זומבים יוצר תמונות מאוד מורבידיות, ובאופן כללי האווירה של המשחק מצוינת ומעבירה טוב מאוד את התחושה הכללית של אפוקליפסת זומבים. הגרפיקה לא מפילה מהכיסא אבל בהחלט יפה, הסביבות מעוצבות בהקפדה ומאוד נחמדות, וגם הפסקול מאוד תורם. קצת חבל שכל האנשים והחפצים נראים כאילו הם עשויים מפלסטיק מצופה לקה, אבל הנוף יפה והזומבים מפחידים, וזה מה שחשוב.

אתם משחקים אחד מארבעה חסרי מזל שחסינים ל”מחלה” של הזומבים ולכן נגזר עליהם להיות העבדים של כל שאר האנשים על האי. המשחק הוא בגדול sandbox, רק שזה סוג של שקר, ובעצם אין הרבה מה לעשות מעבר לקווסטים. פה ושם יש אנשים לכודים שצריך להציל, או כל מיני דהמכוניות האלה לא ניתנות להריסה, אגבברים מפוזרים בעולם שאפשר לאסוף, אבל הם חוטאים בשני דברים קטלניים: 1) צריך להיות ממש קרובים לדברים האלה כדי לראות אותם, מה שאומר שאם אתם באמת רוצים למצוא את כולם זה יהיה בזבוז זמן בסדרי גודל יותר מאשר sandbox סטנדרטי; 2) רובם לא נותנים שום יתרון גיימפליי. אספתם 50 תעודות זהות? יופי לכם, עכשיו יש לכם 50 תעודות זהות. לכו תמצאו מה לעשות איתן. אפילו XP זה לא נותן.

הקרבות הם בגדול melee, והאמת שהמכניקה שלהם ממש מוצלחת. המכות מרגישות מאוד ריאליסטיות, הזומבים מגיבים להן מאוד יפה (כולל זעקות כאב!), ויש הבדלים משמעותיים בין סוגים שונים של נשקים, נשקים באורכים שונים, ומכות בחלקי גוף שונים. למשל, אפשר להרביץ לזומבי ברגליים, להפיל אותו על הרצפה, ואז לרסק לו את הראש. או לחלופין, לכרות לזומבי את שתי הידיים ואז לצחוק עליו כשהוא מנסה לנגוח בכם כמו ה- Black Knight. ואז לערוף לו את הראש.

חוץ מזה, יש גם באר של stamina, שיורד לא רק כשרצים אלא גם כשנותנים מכות, מה שאומר שכל מכה חשובה ואי אפשר סתם להרביץ באקראי ולקוות לטוב, כי מהר מאוד תמצאו את עצמכם מתנשפים ולא מסוגלים להרים את הנשק שלכם, ותרגישו כמו זקנים לכמה שניות לפני שתמותו. תוסיפו לכל זה מערכת skills מוצלחת ועוד כמה התקפות מיוחדות שצוברים במשך המשחק, ותקבלו קרבות שהם כיף גדול.

הנשקים עצמם מאוד מגוונים, ואפשר גם לשדרג ולשפצר אותם בכל מיני מודים מתוחכמים יותר או פחות, החל מלתקוע מסמרים במחבט בייסבול ועד לחבר בטריות ואלקטרוניקה לחרב כדי לחשמל איתה אויבים. נשקים של פנים-אל-פנים נהרסים בקצב די מהיר כשמשתמשים בהם (אפילו חרבות וכאלה, באופן מוזר) וצריך לתקן אותם כל הזמן. בתחילת המשחק הנשקים נהרסים תוך שניות וצריך לאגור נשקים ספייר כל הזמן, אבל בהמשך בטח תמצאו את עצמכם נשארים עם אותם 2-3 נשקים לאורך זמן, ופשוט מתקנים אותם כל פעם שעוברים ליד workbench. כל התיקונים והשדרוגים האלה עולים כסף, אבל המשחק יודע שזה עלול להיות בעייתי, וידאג להרעיף עליכם כמויות מטורפות של כסף שלא באמת יהיה לכם מה לעשות איתו חוץ מלאבד 10% ממנו כשאתם מתים.

חשמל זורם בכפות ידיך, כפות רגליך, ראשך וכו'

זוכרים את 3 הפסקאות האחרונות? כל זה נכון בערך בחצי הראשון של המשחק. איפשהו בנקודת האמצע, המשחק מחליט שבעצם בא לו להיות shooter, וקצת זונח את עניין הזומבים לטובת אויבים אנושיים (חיים) עם אקדחים. בהתחלה חשבתי “טוב, קצת גיוון”, אבל לאט לאט זה נהיה פחות “גיוון” ויותר “טוב די, איפה הזומבים שהבטחתם?”. וזה אפילו לא shooter טוב. האויבים בקושי עושים נזק, ממש קל להרוג אותם, ואין שם שום תחכום, כי המכניקה של המשחק לא באמת בנויה לזה. בקיצור, WTF?

עוד משהו שכדאי להזכיר הוא ש-Dead Island בעצם מתוכנן לקואופ. יש 4 דמויות לבחור ביניהן, והמשחק מאפשר בצורה מאוד נוחה ופשוטה לחבור לאנשים אחרים ולשחק ביחד. זה קורה ע”י פופ-אפ קטן שמופיע בפינה של המסך כל פעם שיש מישהו שמשחק כרגע ונמצא באותו איזור כמוכם, ובאותו מקום בעלילה, ואז עם לחיצה פשוטה על J אפשר להצטרף למשחק שלו.

הכירו: ארבעה דבילים שלא אכפת לי מהםהבעיה הראשונה עם זה היא שהקואופ לא באמת יותר מוצלח מהסינגל. נכון, יש עוד אנשים שאפשר לדבר איתם על דברים לא קשורים ברקע, או להשוויץ על דברים מגניבים שעשיתם. אבל מעבר לזה אין באמת ערך מוסף לקואופ. הקרבות לא יותר קשים, ולעיתים רחוקות בכלל מגיעים מספיק זומבים ביחד כדי להצדיק עבודת צוות.

הבעיה השנייה היא שהסינגל הוא לא באמת סינגל. אני התחלתי משחק לבד, וציינתי במפורש שאני רוצה לשחק לבד. המשחק ראה את זה והחליט להתעלם מהקטע הזה לחלוטין. במצב “סינגל” אני עדיין מקבל בלי הפסקה את ההודעות “לחץ J כדי להצטרף למשחק של מישהו אקראי שאתה לא מכיר”. כל ה-NPCs עדיין פונים לדמות שלי בלשון רבים. כל ה-cutscenes עדיין מראות את כל ארבע הדמויות ביחד, מדברות ביניהן על איך חשוב להישאר ביחד ולעבוד כצוות.

האמת, התכוונתי להתלונן גם על זה. לידיעת המפתחים של Dead Island: אם אתם לא משקיעים מאמץ בלהכיר לנו את הדמויות ולפתח אותן, אתם לא יכולים לצפות שיהיה לנו אכפת מהדיאלוגים ה”מרגשים” שלהן. את הדמויות הראשיות (כולל הדמות שלי) אני רואה אך ורק ב-cutscenes, שהן מאוד נדירות. הן לא מדברות חוץ מזה, אף אחד לא באמת מדבר איתן חוץ מכדי לתת קווסטים, וגם אז תוך התעלמות מוחלטת מהאופי של הדמות.

אז לסיכום, יש לנו sandbox שהוא סוג של שקר, עם קמפיין סינגל שהוא סוג של שקר, דמויות שהן סוג של שקר ומיקוד melee שהוא סוג של שקר. אבל כמו שאמרתי, האווירה מאוד מוצלחת והקרבות (לפחות בחצי הראשון) מאוד מוצלחים, וזה מה שבאמת חשוב בסופו של דבר. זה היה יכול להיות משחק ממש מעולה, אם הוא לא היה גם מפוצץ בבעיות דיזיין, ממשקים מעצבנים, ובאגים.

זומבי שהוא גם רוח רפאיםבפרק של הגיימפוד שיעלה עוד כמה ימים אני נותן רשימה מאוד ארוכה (וחלקית, באופן עצוב) של בעיות שנתקלתי בהן. היו לי באגים משעשעים, דברים שממש דפקו לי את המשחק, דברים קצת מציקים שחוזרים על עצמם כל כך הרבה שהם נהיים נוראיים – כל סוג אפשרי של “דברים”. בפחות מ-30 שעות משחק, הצלחתי להקריס את המשחק, להיתקע במקום שאין לי איך לצאת ממנו (פעמיים), לאבד קווסט ולאבד נשק שהרגע שפצרתי. ולעבור דרך קיר פעם אחת. וכל זה אחרי שכבר יצא פאץ’ אחד. למעשה, המשחק כל כך מלא באגים שהמפתחים החליטו להקפיא את העבודה על ה-DLC לטובת פתירת באגים. נחמד מצידם, אבל לא היה עדיף להשקיע את הזמן הזה ב-QA לפני שהמשחק יצא?

עד כמה שהדברים האלה מעצבנים וגורמים לי לשנוא את המפתחים, שום דבר מזה הוא לא dealbreaker, והמשחק מספיק מוצלח כדי שאני ארצה להמשיך לשחק בו אפילו אחרי שהוא איבד את הזהות שלו והפך ל-shooter, בתקווה שהזומבים יחזרו בקרוב. אם לא – 30 שעות הן בהחלט תמורה יפה. וזה לא שחסרים משחקים טובים שיוצאים בעתיד הקרוב.

תגיות: ,

Serious Sam HD Co-op: שלוש שעות של שכרון חושים

עידן זיירמן|ביקורת 29 תגובות »

Serious Sam 2 HDכש- Serious Sam יצא לראשונה, אי-שם בתחילת העשור הקודם, אחת האפשרויות הכי מגניבות שהוא התהדר בהן היתה משחק שיתופי (במפות הרגילות של המשחק) עם עד 16 שחקנים נוספים (ו- 4 במסך מפוצל על מחשב מקומי – אפשרות שכמעט ולא היתה קיימת במחשב האישי באותה התקופה). זה היה מגניב מאוד, כי אהבתי את Serious Sam ואת האקשן המרוכז והמוצלח במיוחד שהוא הציע, והתלהבתי מהאפשרות של לשחק בו ביחד עם חברים. אבל לרוע המזל, הרעיון הזה קצת הקדים את זמנו. החיבור לרשת היה איטי מדי, והיו מעט מדי אפשרויות להשיג את Serious Sam (מלבד קנייה בבאג, במחיר שהיה זול ביחס לאותה התקופה, אבל לא ירד מ- 120 ש”ח), כך שלא באמת יצא לי לשחק אותו במשחק שיתופי עם אף אחד, מלבד ניסיון אחד או שניים לשחק עם עוד מישהו על המחשב שלי בעזרת מסך מפוצל.

Serious Sam 2 HDמאז עבר עשור. Serious Sam 3: BFE כבר נמצא מעבר לפינה, חיבורי הרשת טובים ומהירים יותר, והמבצעים התכופים של Steam גרמו לכך שלאחוז משמעותי מהחברים שלי יש את המשחק. אז החלטתי להגשים את החלום, לאסוף כמה חברים טובים וקרובת משפחה סוררת אחת, ולנסות לשחק ב- Serious Sam HD ב- Co-op דרך Steam. התוצאה? כאוס.

אבל לפני הכאוס – מילה רעה. התקשורת הקולית במשחק מחורבנת. בעצם, אני לא יודע אם היא מחורבנת. ייתכן שהיא מצויינת. היא פשוט לא עבדה. לאף אחד מאתנו. אחרי כרבע שעה של נסיונות חסרי-תועלת, עברנו ל- Skype והמשכנו לשחק כשהוא דלוק ברקע. זה לא היה מאוד נוח, אבל היי, זה עדיין עדיף על מה ששחקני PS3 צריכים לעבור.

השתטות!כשהתחלנו לשחק, בהתחלה לא היה ברור לנו מה קורה. אנחנו רגילים לשחק ב- Left 4 Dead 2, משחק שבו הקבוצה צריכה להיות מלוכדת ככל האפשר ולשמור על תיאום גבוה. ב- Serious Sam, הליכה של שחקן בודד לנקודה מעט מרוחקת במפה עלולה לגרום ליצירה של כמה עשרות מפלצות חדשות, מה שמעודד לכאורה את זה שכל השחקנים ילכו ויחקרו את המפה ביחד. הבעיה היא שזה בלתי אפשרי. המפות של Serious Sam נוטות להיות עם הרבה התפצלויות ואזורים סודיים, ונקודת ה- Spawning שלכם, במקרה שתמותו, לא תמיד קשורה באיזושהי צורה לנקודה שבה הייתם לפני שנהרגתם. כך שלאחר עוד כמה דקות משחק, הבנו שהניסיון שלנו לשמור על סוג כלשהו של תיאום נידון לכשלון. ואז פשוט התחלנו להתרוצץ, להשתטות, ולירות בכל מה שזז. כמו שצריך.

עדיין כלי הנשק הטוב ביותר שהיה במשחק כלשהוזה היה כיף, וזה היה מאוד שונה ממה שאנחנו משחקים בו בדרך כלל ברשת, אבל מעבר לחוויה החד-פעמית המהנה, קשה לי להאמין שנתאמץ במיוחד בשביל לארגן אחד כזה שוב. סגנון המשחק המטופש והמהיר של Serious Sam פשוט לא עובר טוב למשחק קו-אופ ברשת בפורמט הנוכחי. אם אתם משחקים ללא הגבלה של כמות ה”פסילות” שיש לכל שחקן, הוא נהיה מאוד חסר-השלכות – כולם מסתערים בלי חשבון על כל מה שזז, שזה מצב שונה מאוד מהמשחק הרגיל ב- Serious Sam (שדורש מכם כל הזמן להסתגל במהירות למצב בשטח בשביל לא למות). אם אתם מגבילים את כמות הפסילות לכל שחקן, הוא מפסיק להיות כיפי (כי Serious Sam הוא משחק שלמרות הכל, מתים בו ממש הרבה, ואתם צריכים לטעון בו את המשחק באופן קבוע).

אני לא בטוח מה הפורמט השיתופי שבו משחק כמו Serious Sam כן יכול לעבוד, ולשחזר את הכיף העצום שיש במשחק לשחקן היחיד שלו. אבל בתור פריקת אדרנלין חד-פעמית, הוא לא רע בכלל. אם יש לכם אותו, אני ממליץ לכם בחום לנסות.

תגיות: ,

Razer “מחיה” את שוק משחקי ה- PC

עידן זיירמן|Rant 8 תגובות »

raaaaazerrr3

בתקופה האחרונה, חברת Razer הריצה קמפיין תחת הכותרת המתנשאת-משהו “PC Gaming is not dead!”. לא עניין אותי לכתוב על הקמפיין הזה בעבר מכל מיני סיבות: כי כבר אמרתי שידיעה על כך שחברה מסויימת מכריזה ששוק משחקי ה- PC לא מת שייכת לסוגי הידיעות שאני הכי שונא לקרוא ברשת, וכי לא מאוד האמנתי ביכולתה של Razer לזעזע את השוק הזה בצורה משמעותית. מה היא כבר תעשה? עכבר גיימינג חדש?

אתמול יצא המרצע מן השק: Razer חשפה לפטופ גיימינג חדש, בשם “Razer Blade”, שהם מכנים בתור “לפטופ המשחקים האמיתי הראשון” (כי כל הלפטופים ה”רציניים” שיצאו בשנים האחרונות? זה סתם בולשיט, או משהו). הוא שוקל רק כ- 3 ק”ג, מצויד במעבר i7 2640M 2.8 GHz (אנשים לא-טכניים: אל תדאגו, עוד שניה זה מפסיק), בזיכרון 8ג’יגה DDR3 במהירות 1333MHz, כרטיס מסך Geforce GT 555M עם 2 ג’יגה זיכרון, ומסך LED בגודל 17.3 אינץ’. אה, ויש לו איזשהו פאד מולטי-טאץ’ מיוחד שמתחבר למשחקים ומאפשר להקצות אליו כל מיני פקודות. ומחירו לצרכן הוא 2800$.

2800$.

בתקופה הזו, שבה סוני מורידה את מחירי ה- PS3 למחירי רצפה, וכולם מיד מרימים את הראש ומסתכלים לכיוון של מיקרוסופט ואומרים “עכשיו תורכם” – 2800$. בתקופה הזו, שבה צריך להוציא הרבה פחות כסף על מחשב גיימינג בגלל שהמרות משחקים מהקונסולות מגבילות את דרישות המשחקים מבחינת החומרה – 2800$.

המחיר הזה מהווה מוקש כל כך גדול בכל הקונספט הזה של Razer, עד שאפילו אנשים שחושבים שה- Razer Blade הוא רעיון מצוין, והוא בדיוק מה שתעשיית הגיימינג על ה- PC צריכה, חושבים ש- Razer לא יוכלו להצליח עם מחיר כזה.

כן, הוא נראה מעוצב ויפה. הנתונים הטכניים שלו מרשימים. אבל נראה כאילו ה- Razer Blade מכוון לגיימרי ה- PC הכבדים ביותר, בתקופה שבה שוק משחקי ה- PC מצליח בעיקר בזכות משחקים חברתיים ומשחקי אינדי. לא מרשים בכלל.

נ.ב: אל תנסו לחפש בעזרת חיפוש התמונות של גוגל תמונות של ה- Razer Blade. פשוט אל. תסמכו עלי בקשר לזה.

תגיות: , ,

דיאבלו 3: אין גבול לטיפשות

עופר שוורץ|Rant, חדשות 20 תגובות »

אם יש פה מישהו שעדיין מקווה שלבליזארד יש איזשהו קשר עם המציאות, אתם יכולים להירגע. היו הרבה השערות למה הם הורידו את האפשרות למשחק אופליין מדיאבלו 3 (כולל הסיבה הרשמית – “אנחנו חושבים שאתם מטומטמים”), וכל מיני אנשים שניסו להגן עליהם, אבל בליזארד לא הסתפקו בזה, והחליטו להוכיח לכולם סופית שהם דפוקים לגמרי.

בתערוכת Gamescom שהייתה בימים האחרונים, האנשים מ-PC Gamer ראיינו את אחד הבוסים בצוות של המשחק (אני אף פעם לא בטוח איך לתרגם תיאורי תפקיד לעברית – הבחור הזה הוא ה-Game Director), והניתוק שהוא מפגין שם לא מבשר דברים טובים בכלל, בטח לא לנו אבל לדעתי גם לא לבליזארד.

“במלון שלנו יש 9 רשתות wi-fi שאפשר להתחבר אליהן. רק מהמלון! וכולן ציבוריות – כולן בתשלום, אבל הן די זולות, והן זמינות לכולם”

ברצינות? זה נראה לך הגיוני שאנשים יצטרכו לשלם למלון כדי לשחק לבד במשחק שהם קנו?

“[בעיה אחת היא] ששחקנים משחקים כברירת מחדל [במצב אופליין]. אז, הם בעצם מפספסים לא במודע את כל חוויית ה-coop, את כל המסחר, והליבה של דיאבלו היא המסחר”

וואט. דה. פאק?! הבחור הזה בכלל שיחק אי פעם בדיאבלו? נכון, יש הרבה אנשים שמשחקים בדיאבלו בשביל למצוא את החפצים הכי טובים ולהשיג הרבה זהב וכו’. אבל מה עם כל האנשים שלא? שאשכרה נהנים מהמשחק עצמו? ואם יש לכם בעיה עם זה שאנשים מתייחסים למצב האופליין כדיפולט, כמה מסובך יהיה לדאוג שהדיפולט יהיה משחק אונליין? וזה נהיה יותר גרוע:

”המשחק לא באמת משוחק כמו שצריך אם הוא לא אונליין… אם זו החוויה הכי טובה, למה שמישהו ירצה לשחק אחרת?”

או במילים אחרות: כל מי שמעדיף לשחק אופליין הוא אידיוט ולא יודע מה טוב בשבילו. ואז, כשחשבתם שכבר לא יכול להיות יותר גרוע, מגיע הפאנצ’ליין:

“יש אנשים שלא אוהבים משחקי פנטסיה, אז לא היינו צריכים לעשות את דיאבלו משחק פנטסיה, כי חלק מהאנשים לא אוהבים את זה? יש אנשים שלא אוהבים ברברים. היינו צריכים לא לשים ברברים במשחק רק כי אנשים לא אוהבים את זה?”

באמת, זה כבר טימטום מעבר לגבול הסביר. מה שהם עשו לא שקול ל”לא לשים ברברים כי חלק מהאנשים לא אוהבים את זה”, זה יותר בכיוון של “להוריד את כל הקלאסים חוץ מברברי כי הם חושבים שהברברי הוא הכי מוצלח”.

אני קורא את כל זה ואני לא יודע אם להתעצבן או לצחוק. מה שבטוח, את דיאבלו 3 אני לא אקנה. אני מעדיף שלא יהיה לי במה לשחק (לא שיש סכנה שזה יקרה בעתיד הנראה לעין) מאשר להראות לבליזארד שהם יכולים להשתין לכולנו בפנים ולקבל בתמורה את הכסף שלנו.

תגיות: , , ,

לעזאזל איתך, דיאבלו

עידן זיירמן|Rant, חדשות 29 תגובות »

לפני כשנה, התבכיינתי קצת על Starcraft 2. התבכיינתי על זה שהוא לא מחדש שום דבר, התבכיינתי על זה שהוא עולה 60$. התבכיינתי על זה שבליזארד לא שלחו עותקי ביקורת שלו לעיתונאים. התבכיינתי המון, ואז קניתי אותו בכל זאת.

את Diablo 3 אני לא הולך לקנות.

PC Gamer חשפו שדיאבלו 3 הולך להכיל אפשרות למכור חפצים מעולם המשחק תמורת כסף אמיתי, ושהוא לא יתמוך במודים של גורמי צד-שלישי בכלל. מהקטע עם החפצים לא אכפת לי בכלל, והקטע עם המודים סתם נראה לי מצער ותמוה. אבל חוץ משני אלה, בליזארד גם חשפו שבדיאבלו 3 לא יהיה מצב משחק מנותק מהרשת.

זה לא ממש מפתיע. גם בסטארקראפט 2 זה היה בעייתי קצת לשחק כשאתם מנותקים מהרשת, ונראה שרמת המשכל של חברות המשחקים, בכל הקשור לנושא, באופן כללי צונחת בקצב קבוע עם הזמן. מה שמציק לי זה הטיעון שהיה לבליזארד בתגובה לשאלה “למה?”.

הסיבה להעדרו של מצב משחק מנותק מהרשת, לטענת בליזארד, היא שכשאתם משחקים בלי להיות מחוברים לרשת, אתם יכולים לרמות, ולא הגיוני שתוכלו להשתמש בדמות הזאת כשאתם משחקים ביחד עם או נגד דמויות אחרות מרחבי האינטרנט. אבל רגע, יגיד הקורא הנבון – זו גם היתה הבעיה בדיאבלו 2. בעיה שנפתרה באמצעות העובדה שהמצב מרובה-המשתתפים היה מנותק לחלוטין מהמצב לשחקן יחיד – לא משנה כמה רימיתם עם הדמות ששיחקתם איתה, לא יכולתם לקחת אותה למשחק ברשת. זה פותר את הבעיה בצורה מעולה, לא? ובכן, אם שואלים את רוב פארדו, מפיק המשחק, התשובה היא לא.

“ובכן, חשבנו על זה די הרבה. אחד הדברים שהרגשנו שהיה ממש חשוב (אני חושב שהוא התכוון להגיד ‘מציק’ –ע.ז) היה שאם אתה משחק כשאתה לא מחובר לרשת, ואתה מביא את הדמות שלך לדרגה 20, 30, או 40, ואז אתה רוצה להעביר את הדמות שלך ל- Battle.net – תצטרך להתחיל את הדמות מחדש”.

זה, כידוע, תהיה קטסטרופה של ממש. שלקוחות של בליזארד יצטרכו להתחיל את הדמות מחדש? זה יהיה חמור ביותר. הם יכלו לאפשר העברה של דמויות בין שני מצבי המשחק בצורה כלשהי. הם יכלו, נניח, לשים איזושהי הודעה שמבהירה לך שלא תוכל להעביר את הדמות שלך בין שני מצבי המשחק, סטייל דיאבלו 2. במקום זה, הם בחרו פשוט לבטל את אחד ממצבי המשחק. סימפטי, לא?

או, בתרגום חופשי, בליזארד חושבים שאנחנו ממש מטומטמים. אפשר לראות את זה בשתי צורות: קודם כל, כי הם חושבים שהודעה על כך שאנחנו לא יכולים להעביר דמות בין שתי המצבים לא תספיק לנו, רפי שכל שכמונו, כדי להבין את ההשלכות של יצירת דמות במצב משחק מנותק מהרשת.

דוגמה נוספת לכך שהם חושבים שאנחנו מטומטמים היא… ובכן, הם ממש מאמינים שאנחנו נקנה את הטיעון שלהם להעדר מצב המשחק לשחקן-יחיד. אנחנו לא עיוורים. אנחנו רואים איך ברחבי העולם הנושא של “משחקים כשירות” הופך להיות יותר ויותר דומיננטי. אנחנו רואים איך שיטות הגנת התוכנה המזעזעות של חברות כמו Ubisoft מסרבות להעלם מהעולם. אנחנו יודעים שהמהלך של בליזארד קשור באופן לא-זניח לנושאים הללו. אבל הסיבה שהם נותנים לנו? כדי שחס וחלילה לא נצטרך להתחיל את הדמות שלנו מחדש כשנרצה לשחק אונליין. זה יעשה אותנו עצובים.

אני לא רוצה לשחק בדיאבלו 3 ברשת. שיחקתי בדיאבלו 2 גם במשחק מנותק וגם במשחק ברשת, וכשאני לא משחק עם איזשהו חבר במשחק שיתופי, משחק הרשת הוא מיותר לחלוטין. בשורה התחתונה, זה משחק לשחקן יחיד עם לאגים. לאגים שבמשחקיות הסופר-מהירה של דיאבלו 2, יכולים להוביל למוות (או, במקרה הנפוץ יותר, בכי). אבל לא, בליזארד לא חושבים שזו בעיה. או לפחות, לא בעיה חמורה כמו זה שאנשים לא יודעים שהם לא יכולים להעביר את הדמות שלהם מהמשחק לשחקן-יחיד למשחק מרובה-משתתפים.

משהו לא טוב עובר על בליזארד בשנים האחרונות. אתם בוודאי חושבים, כמוני, שהמשהו הלא-טוב הזה הוא אקטיויז’ן, ויש מצב שאתם צודקים. אבל נראה שאקטיויז’ן פחות לחוצה על הקטע הזה של להשאיר אותנו מחוברים תמיד לרשת כשאנחנו משחקים במשחקים שלה.

והאמת היא שאם הדבר הזה היה קורה בפני עצמו, זה לא היה מרתיח אותי מאוד. אבל לאחר שבשנה האחרונה בליזארד גרמה לי להתחרט לא-מעט על כך שהענקתי לה את הכסף שלי כשקניתי את Starcraft 2, ההצהרה הזו של בליזארד, עם הצורה הכל-כך בוטה שבה היא מתייחסת אלינו כמו ילדים מפגרים, שהולכים להתבכיין אחר כך רק בגלל שהם לא הבינו את ההשלכות של לחיצה על כפתור שכתוב עליו “משחק Offline”, חותמת את כל הסיפור הזה עבורי. אני לא הולך לקנות את Diablo 3. זה לא ימנע מהם למכור כמות מגוחכת של עותקים ולהרוויח כמויות עצומות של כסף, אבל לפחות זה יגרום לי להרגיש קצת יותר טוב עם עצמי.

תגיות: , ,

יוביסופט הם חבורה של מטומטמים

עופר שוורץ|Rant 20 תגובות »

זוכרים את ה-DRM הנוראי של Assassin’s Creed II ועוד כמה משחקים של Ubisoft שיצאו באותה תקופה? שדרש חיבור מתמיד לאינטרנט, וזרק החוצה אנשים שהתנתקו אפילו לרגע; שכל האינטרנט התעצבן עליו באופן קולקטיבי; שהוכיח לכולם כמה הוא באמת נוראי כשהשרתים של יוביסופט קרסו והמשחק לא עבד כמעט יום שלם, ובסופו של דבר יובי נשברו והוציאו עדכון שמוריד את הדרישה המטופשת הזו; והכי גרוע, שבסופו של דבר כמובן לא מנע מאף אחד להוריד את המשחק בצורה פיראטית.

מסתבר ש-Ubisoft לא טובים בהפקת לקחים, כי ה-DRM הדראקוני הזה הולך לעשות קאמבק ב- Driver: San Francisco. כן, גם ב-single player. הם אפילו מגדילים לעשות ומחזירים את הגירסה המקורית של המערכת, שבה המשחק מפסיק לעבוד לגמרי עם החיבור עושה בעיות. למה, אתם שואלים? כי הם חבורה של מטומטמים, ואני אוכיח לכם את זה:

“הייתה ירידה ברורה בפיראטיות של משחקים שדרשו חיבור מתמיד, ומהבחינה הזו המערכת היא הצלחה”. כה אמר דובר של יוביסופט ל- PC Gamer. בואו נעזוב לרגע את העובדה שהמשחקים האלה נמצאים בטורנטים בכל מקרה ולכן קשה להבין איך בדיוק הם הגיעו למסקנה הזו, ונשאל את השאלה החשובה הרבה יותר: למי לעזאזל אכפת? המטרה שלכם בסופו של דבר היא למכור כמה שיותר עותקים. בשביל זה אתם לא צריכים לדאוג שיהיו פחות פיראטים, אלא שיהיו יותר לקוחות חוקיים. ובשביל זה אתם צריכים לדאוג שהלקוחות החוקיים לא ישנאו אתכם. דרך טובה לעשות את זה, למשל, היא לא לשים במשחקים שלכם DRM שבועט להם בביצים.

אז עכשיו יוביסופט הראו שהם לא מפלים אף אחד לרעה, ובעטו גם לעצמם בביצים. אני מקווה, למרות שאני מתנגד לפיראטיות, שיפרצו להם את המשחק כמה שיותר מהר. אני שוקל להוריד עותק פיראטי, למרות שאין לי שום כוונה לשחק במשחק, רק כדי לדפוק להם את הסטטיסטיקות.

תגיות: , ,

Games for Windows: הבדיחה המתמשכת של מיקרוסופט

עופר שוורץ|חדשות 10 תגובות »

רציתי בהתחלה לשים כותרת של "WTF יומי", אבל זה אשכרה מתחרה ב-Wii U על תואר ה-WTF השנתי. מסתבר (קרדיט ל-RPS על התגלית) ש- Games for Windows Marketplace, החנות הדיגיטלית הכושלת של מיקרוסופט, תעבור בקרוב ל-xbox.com. וואט. דה. פאק.

"תראו, אנחנו מפגרים!"

נכון, זה לא אמור להפתיע אותי יותר מדי, כי מאז ש-Games for Windows נוצר הוא לא עשה אפילו דבר אחד כמו שצריך, אבל זה עדיין מדהים כמה רחוק הם הצליחו לקחת את הטימטום הפעם. (אם לא ברור לכם מההכרזה בתמונה מה בדיוק הולך לקרות שם, יש לנוחיותכם כפתור "Details on the Merge!" שמוביל לעמוד אחר שמכיל את אותה תמונה בדיוק, ומתחתיה טקסט רגיל שאומר את אותם דברים בדיוק, כמעט באותו ניסוח, ובלי לפרט כלום)

אז עכשיו אם אני ארצה לקנות משחק ל-PC שלי, הדרך לעשות את זה תהיה ללכת ל-xbox.com? כמובן שלא, הדרך לעשות את זה היא ללכת ל-Steam; אבל אני יוצא מנקודת הנחה שמיקרוסופט מצפים שאנשים באמת יקנו מהם דברים, ואם זה המצב – איך לעזאזל זה הגיוני? אולי הם מקווים שאנשים יבואו לקנות דברים לאקסבוקס ובמקרה יחליטו באותה הזדמנות לקנות משחק ל-PC? ומוכנים בשביל הסיכוי הקלוש הזה לוותר על כל האנשים שבאמת רוצים לקנות משחקים ל-PC?

ואיך בדיוק זה "יותר נוח" כשצריך ללכת לאתר לא קשור ולמצוא בתוכו את מה שאני רוצה, במקום שיהיה אתר ייעודי? שלא לדבר על זה שהחנות של Xbox מכילה אביזרים נלווים, בגדים לאווטארים, מנויים ל-XBL ועוד כל מיני דברים של אקסבוקס, ורק חלק קטן ממנה הוא המשחקים עצמם. אולי זה "נוח" כי זה תופס פחות מקום… ב…אינטרנט…?

אולי מעורב פה סוג של היגיון צבאי. "האתר הזה לא מצליח, אז במקום לעשות אותו יותר טוב כדי שאנשים אשכרה ירצו להשתמש בו, פשוט נשים אותו בתוך אתר אחר שהוא כן מצליח, ואיכשהו זה יסתדר". לדעתי הדבר הטוב היחיד שיכול לצאת מהסיפור הזה הוא אם מיקרוסופט יהרגו סוף סוף את Games for Windows Live המזעזע, וימנעו ממנו להיכנס למשחקים בעתיד.

ורק כדי להוסיף דובדבן של אירוניה לשמנת החמוצה שהיא ההכרזה המטומטמת הזו – זה מגיע פחות מחודשיים אחרי שמיקרוסופט הכריזו שהם באמת באמת הולכים להשקיע יותר ב-PC gaming עכשיו.

Universe at War: גרסת הבטא

עידן זיירמן|שטויות אין תגובות »

רוצים להרשם לגרסת הבטא של Universe at War? כנהוג בדברים האלה, אף אחד לא יכול להבטיח לכם כלום… אבל יש לכם סיכוי. באמת. רק תגלשו לכאן.

תגיות: ,


התחבר RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS