בשבועיים האחרונים יצאו לא מעט משחקים שחיכינו להם כבר הרבה זמן, אז ניסינו משהו חדשני ופורץ דרך ואשכרה דיברנו על משחקים עדכניים כל הפרק. בפרק הבא: סוף סוף יהיו חדשות!
[audio:https://www.gamepad.co.il/Gamepod/Gamepod093-8.6.2014.mp3|titles=Episode 93: Disappointing Games Week]עבר הרבה מאוד זמן מאז הפעם האחרונה שהכנו סרטון Let's Play. זה לא שלא רצינו, אבל מסתבר שהעניין הטכני של הקלטת סרטוני Let's Play כששני הצדדים לא נוכחים פיזית באותו המקום הוא לא טריוויאלי כפי שקיווינו. אבל ההרחבה החינמית שיצאה עבור FTL שכנעה אותנו להזיז את עצמנו סוף סוף, והתוצאה לפניכם: אני ודני משחקים ב- FTL: Advanced Edition עם אחת החלליות החדשות שהתווספו בהרחבה, החללית של ה- Lanius (גזע רובוטי ששואב חמצן מחדרים שהוא נמצא בהם).
חדי העין מביניכם יבחינו שהסרטונים האלה ארוכים. זה בגלל שבניגוד לסרטון Let's Play סטנדרטי, לא באמת קבענו לעצמנו יעד מבחינת זמן (או מבחינת כמות הדברים שיהיה לנו להגיד עליו). פשוט חשבנו לעצמנו, "היי, זה FTL, בטח נמות בקרוב". ואז שרדנו. ושרדנו עוד. ועוד. ובשלב מסוים היה ברור שאנחנו מקליטים כבר הרבה זמן, אז עצרנו, ויומיים אחר כך חזרנו למשחק והמשכנו להקליט, והגענו עד הבוס! אבל את השאלה אם הצלחנו לנצח אותו או לא נשאיר לכם לגלות לבד (נניח, ע"י לקפוץ לסוף הסרטון השני, אבל זו רמאות!).
אז קדימה. הנה חלק א':
והנה חלק ב'. אם בא לכם לקפוץ ישר לשם, הקרב נגד הבוס מתחיל בסביבות השעה וחצי (אבל, כאמור – רמאות!)
ואם ממש מתחשק לכם להזכר, הנה הביקורת שכתבתי על FTL (בתקופה שלפני ה- Advanced Edition).
“לעזאזל!”, דפקתי על השולחן בתסכול. לכאורה לא היתה לי סיבה. סוף כל סוף הצוות שלי סיים להרוג את כל אנשי הצוות של חללית הפיראטים המלוכלכת שתקפה אותי – התרחיש הכי טוב שיכול לקרות בסוף קרב, מכיוון שאם אתם לא משמידים את כל חללית האויב ורק הורגים את הצוות שלה, אתם מסוגלים להוציא ממנה הרבה יותר חומרים, שמשמשים ככסף במשחק הזה. ה- Mantis שלי, גזע של גמלי-שלמה ענקיים, לוחמים מהוללים, אבל יודעים לתפעל ציוד אלקטרוני בערך כמו כומר מהמאה ה- 16, הסתכל בסיפוק על גופות הפיראטים שמסביבו, שיבח את עצמו על עבודה שנעשתה היטב.
הבעיה? בזמן שהוא היה עסוק בפירוק צוות חללית האויב לחלקי הבסיס שלהם (זאת לא מטאפורה לשום דבר. זה ה- Engi. הם באמת מורכבים מכמה חלקים), כמה יריות ממוקדות-היטב שלהם הצליחו לחדור את המגנים שלי, לפגוע לי בחיישנים, ולהצית אש בשני חדרים שונים בספינה – אחד מהם הוא חדר המגנים שלי. במהירות פתחתי את ה- Airlock בספינה, ורוקנתי את החמצן מכמה חדרים כדי לנסות לכבות את האש, אבל האויבים שלי הספיקו לירות עוד שתי יריות לפני שכל הצוות שלהם נהרג, שדילגו בקלילות על המגנים הלא-קיימים שלי בנקודה הזאת, ופגעו במערכת אספקת החמצן לספינה ובמערכת השליטה בדלתות שלי. וכך עמדתי בחלל בסוף הקרב. ללא אויבים, אבל עם חמצן שבורח במהירות מהחללית דרך ה- Airlock הפתוח ושום אפשרות לסגור אותו עד שאני אתקן את מערכת הדלתות שלי. מערכת שנמצאת בחדר נטול חמצן.
ניסיתי. באמת שניסיתי, אבל כמו שאמרתי, ה- Mantis האלה חושבים שהדרך הנכונה לתקן מערכת לסגירת דלתות (או מערכת אספקת חמצן, לצורך העניין) היא לדפוק עליה שוב ושוב עם פטיש. מעט החמצן שנשאר לי בחדרים אזל. אחרון אנשי הצוות שלי נחנק למוות. בעוד עשרות שנים מישהו אולי ימצא אותנו. שתי חלליות ללא אנשי צוות חיים, פגועות קשה, מרחפות זו לצד זו בחלל, שריד לאותו קרב אימתנים שהתרחש פה.
“נו טוב”, חשבתי לעצמי. והתחלתי משחק חדש.