ג'ון ווקר מהבלוג Rock, Paper, Shotgun שעליו המלצתי בחום רק לפני כמה ימים, מסכם את כל ההתנהלות של 2K Games בנושא גרסת המחשב האישי של BioShock. הם עשו כמה שטויות, אבל בסופו של דבר, אין דבר מעצבן יותר מההגבלה השרירותית שהם שמו על מספר ההתקנות שניתן לעשות לכל עותק של המשחק. אפילו מיקרוסופט כבר ירדו מהעץ הזה של הגבלת מספר ההתקנות, לא? עד כמה שאני יודע, הדבר היחיד שיש לי על המחשב ומוגבל במספר ההתקנות שלו זה Peggle.

מה שמשאיר אותנו עם עוד מקרה שבו הצרכנים הפיראטיים של המשחק מרוויחים יותר מאשר הצרכן הלגיטימי. עצוב.

ובנימה שונה לחלוטין: בפוסט שקישרתי אליו מצוין קישור ממנו ניתן להוריד את הפס-קול של המשחק. מומלץ.

הנה הוא מגיע – סוני חשפה במהלך תערוכת המשחקים של Leipzig טריילר שמציג שלושה משחקים המדגימים את יכולותיה של ה- Playstation Eye: גרסת ה- Playstation 3 ל- EyeToy.

היום, קצת יותר מארבע שנים (ובערך עשרים משחקים) אחרי שה- EyeToy יצא לעולם אפשר להגיד בפה מלא שמדובר באכזבה. הסיבות לכך הן רבות, אבל בשטח אפשר לראות את התוצאה הסופית מאוד בקלות: ה- Wii של נינטנדו הצליחה להשיג בתוך זמן קצר את מה שה- EyeToy התיימר להביא לעולם, ונכשל חרוצות: מכונת משחקים שכולם, כולל הסבתא שלכם ואחותכם בת השבע, יכולים לשחק בה.

מספיק לשחק במשך חצי דקה עם ה- EyeToy בשביל להבין למה זה קורה. קודם כל, צריך להציב אותה במקום אופטימלי. אחרי ניסיונות הצבה ליד כ- 15 מסכי טלוויזיה שונים אני יכול להצהיר ש"מקום אופטימלי" כזה פשוט לא קיים. ב- 20% מהמקרים אפשר למצוא מקום סביר להצבת המצלמה הזו, אבל גם אם עשיתם את זה, עדיין תצטרכו לשחק עם הפוקוס, ועדיין סביר להניח שבקצוות התמונה יהיו כל מיני דברים שמפריעים לכם לזוז.

לא ברור אם ה- Playstation Eye יפול באותה המלכודת. ההימור שלי הוא ששום דבר לא השתנה, והבעיות של ה- Playstation Eye ישארו זהות לחלוטין לאלה של קודמו. אבל דבר אחד כן אפשר לנחש, על סמך הטריילר שהוצג ב- Leipzig: המשחקים לא ישתפרו.

מבין שלל משחקי ה- EyeToy, מעט מאוד היו ראויים לתשומת לב של יותר מעשרים שניות. מקרה נדיר במיוחד היה EyeToy: Kinetic, אבל  הוא מתח את הבעיות הטכניות של המצלמה לנקודה מספיק קיצונית כדי שזה לא יעזור לו. מרבית המשחקים היו סתם משחקים לא מוצלחים במיוחד, או "משחקי מסיבה" – ואלה אף פעם לא הצליחו להתגבר על משחקים המשתייכים לאותו הז'אנר, אבל לא עושים שימוש במצלמה. בסופו של דבר, הם פשוט היו פשוטים מדי ומשעממים מדי.

אז האם ה- Playstation Eye יצליח להפוך את הרעיון של ה- EyeToy לסיפור הצלחה? מוקדם מדי לענות על זה, אבל אני עדיין אנחש "לא".

וואו, אז מסתבר שמשחקי וידאו אכן יכולים להזיק לכם: משחק וידאו בשם Arm Spirit שובר לשחקנים אמיצים ביפן את הידיים. מפחיד.

אם כבר נכנסתי לנושא של Introversion – בשעה שכריס דיליי מלהג בפורומים של Introversion על לבטיו בנוגע ל- BioShock, קפץ מייק מוריס מהחברה לגרמניה, בשביל לנאום קצת על ההיסטוריה של Introversion. האתר Gamasutra היה שם בשביל לשמוע מה יש לו להגיד, והתוצאה די מעניינת. אמנם למי ששמע הרצאה אחת או שתיים מפי אנשי החברה לא הולך להיות כאן שום דבר חדש – אבל כל השאר מוזמנים לקרוא ולהנהן בהסכמה (או שלא?).

כבר אמרתי בעבר שאני אוהב לעקוב אחרי הבלוג של Introversion. הוא נותן הצצה מעניינת לתוך המתרחש בקרביים של כמה ממפתחי המשחקים העצמאיים הממוסדים ביותר. מה שבאמת מוצלח בכל הסיפור הזה הוא שהם גם מכירים בזה – ובכמה פוסטים בעבר הם דיברו על הפחד שלהם מ"התמסדות", מול הצורך לזכות לביטחון ויציבות כלכליים במקצוע שלהם.

אבל לפעמים הם סוטים מהנושאים הרגילים עליהם הם כותבים פוסטים בדרך כלל. הם עשו את זה היום, כשהם בחרו לכתוב, במפתיע, על אחד מהנושאים השחוקים יותר שקיימים בעולם משחקי המחשב והוידאו (כן, גם אני הקדשתי לו פוסט) – השוואת המחשב האישי לקונסולות המשחק. המשחק שזוכה לבחינה המדוקדקת הוא BioShock. בסופו של דבר, הפוסט מנסה לענות על השאלה הפשוטה – הבנו כבר שמדובר במשחק ענק, אבל איזו גרסה שלו כדאי לקנות?

בסך הכל, די מעניין לראות מה יש לבחור שעובד בחברה שצמחה בזכות המחשב האישי (אחרי הכל, עדיין לא היה XBLA כש- Uplink הגיח לרשת, וקשה להאמין ש- Introversion היו מצליחים להרוויח כסף כלשהו על הקונסולות) לזכותו של ה- X360, ובפרט, לזכות הבקר של ה- X360, שמנצח עבורו את העכבר. נכון, זה מפתיע, מזעזע, ומטריד… אבל בכל זאת עם כמה טיעונים הגיוניים בבסיס.

המסקנה הברורה והמיידית שעולה מתוך הפוסט הזה? אל תקנו Windows Vista.

כמה מכתבי המשחקים של PC Gamer UK ו- Eurogamer (או במילים אחרות – כמה מכתבי המשחקים החביבים עלי ביותר) התכנסו יחדיו בשביל לכתוב בלוג. אין לו קשר ישיר, לדבריהם, לאף אחד מהאתרים האלה – אבל הם עדיין הולכים לקשר אליהם לא מעט, בעיקר כשהם מדברים על ביקורות של עצמם, אני מניח.

בעיני, אלה חדשות נפלאות. הבלוג הזה לא נמצא הרבה זמן לאוויר, וכבר יש שם כמויות מטורפות של חומר מוצלח (הרבה ממנו עוסק, בצורה מובנת למדי, ב- BioShock). ולחשוב שהאמנתי שאני הולך לסגור גם את היום הזה בלי פוסטים מעניינים.

אה, כן, הנה הקישור.

וציטוט קצר, בשביל לשכנע אתכם לבקר:

Playing Archlord was one of the most miserable experiences of my life, including that time I didn’t put the lotion on my skin and got the hose again.

עבר קצת זמן מאז הפעם האחרונה שמשחק (ועוד משחק שיצא במקביל לשתי פלטפורמות!) גרם לעיתונאי הרשת לקום באופן סימולטני ולהכריז על הולדתו של אל דיגיטלי חדש. BioShock הצליח. נכון, מעט מאוד ביקורות יצאו לרשת (גם על גרסת ה- X360 וגם על גרסת ה- PC), והתמונה כנראה תתמתן קצת בימים הקרובים, אבל קריאה שלהן מגלה התלהבות כמעט לחלוטין לא-מרוסנת. קרדיט מיוחד מגיע לביקורת של PC Gamer UK, עם השורה המסיימת הנפלאה:

I spend my career, and my gaming life, waiting for a moment when a game just astonishes me, when I can't believe what I'm seeing, what I'm doing. BioShock has five.

כל זה גורם לי, כמובן, מאוד לרצות את המשחק. הבעיה היא שאני לא בטוח שאני רוצה לשחק בו על המחשב הנוכחי שלי, שמאוד זקוק לשדרוג. סוג של בעיה, הייתי אומר.

סיפור הדחייה של GTA IV בכמה חודשים הוא לא חדש. הוא מסתובב ברשת מאז השני באוגוסט. ובכל זאת, ביום חמישי האחרון עלה ב- NRG טור שלי שעוסק בנושא. אי לכך ובהתאם לזאת, חשבתי לפרסם אותו בצורה חסרת-בושה. אז הנה.