2K Games חוגגים שנה של הפצת משחקים ב- Steam. המשמעות היא שב- Steam אפשר למצוא כל מיני דילים מוצלחים עם משחקי 2K Games – למשל, חבילה שכוללת את Civilization IV ביחד עם שתי חבילות ההרחבה שלו (נו, היה ברור שיקרה כזה דבר) במחיר לא-רע בכלל של 65 דולרים. אבל הדיל הזה, ביחד עם כל דיל אחר שהם מציעים באתר הזה, מתחוור לעומת הלהיט האמיתי…

X-COM: Terror from the Deep, רק בשלושה דולרים אמריקאיים חדשים ונוצצים.

הדבר ההגון לעשות יהיה לרשום כאן "אם אתם לא מכירים את סדרת משחקי X-COM…" ביחד עם פירוט על המשחק הזה. אבל באמת, זה מיותר. יש מעט מאוד משחקים קלאסיים שמצליחים להדהים גם היום לא בזכות אפקט הנוסטלגיה, אלא באמת בזכות העובדה שבכל השנים שעברו מאז שהם יצאו לשוק מעט מאוד אנשים ניסו לשחזר את ההישגים שלהם, ואפילו פחות הצליחו. X-COM: Terror from the Deep (והמשחק הקודם לו בסדרה והחביב עלי יותר – UFO Defense) שייך לקבוצה המיוחדת הזאת. וגם אם אתם בכלל לא יודעים במה מדובר, במחיר הפתטי הזה אין שום סיבה שלא להניח את הידיים שלכם על עותק של אחד ממשחקי האסטרטגיה המוצלחים ביותר של העשור הקודם.

אני אוהב משחקים טובים וזולים.

עריכה: רק עכשיו שמתי לב לזה – מומלץ בחום לקרוא את דרישות המערכת בעמוד של X-COM: Terror from the Deep ב- Steam. משעשע.

איכשהו הצלחתי לפספס את קיומו של Soldier of Fortune: Payback, המשחק הבא בסדרת המשחקים היחידה שהוציאה ממני את המשפט "איזה מגניב, יריתי בו והוא נחצה לשניים! לאורך!". אז יש סרטון ויש גם בקרוב, ואפילו חרם ממדינה אחת (אח, האוסטרלים האלה. מה קרה, לא ראיתם דם אף פעם?). מצפייה בסרטון אני בעיקר מסיק שמעולם לא ראיתי משחק שבו האויבים כל כך פריכים. זה נראה כאילו הם עשויים מקלקר. ממתי אנשים מאבדים יד ושתי רגליים מ-3 כדורים של אם-16?

במילים אחרות, אני מת כבר לשחק במשחק הזה.

בשם חגיגת הפורטל העולמית, החבר'ה הטובים מ-Rock,Paper, Shotgun העלו פוסט (אין ספוילרים) שמקשר לפוסט מאתר בשם Heroine Sheik (יש ספוילרים. נראה לי), בו טוענת איזו בוני אחת טענה מעניינת:

אתם משחקים בחורה בעולם שככל הנראה מאוכלס ע"י נשים, שפותרת חידות ע"י כניסה ויציאה מפתחים מאורכים, אותם יורה הרובה שלה. כאילו, בחיאת, יש משהו יותר לסבי מזה?

אין לי מה להוסיף מעבר לדבריו של אלק מיר מ-RPS, אז אולי כדאי שפשוט תקראו את הפוסט וזהו?

 אני מתקשה להחליט במי אני יותר מאוהב. בה:

או בה:

מצד אחד, אני לא חושב שפגשתי במשחק דמות כל כך אנושית כמו אליקס של Episode Two. באמת, אבל באמת אכפת לי בכל רגע מה יעלה בגורלה. מצד שני, ה-Weighted Companion Cube, שהיא אמנם דוממת, אבל כבשה את ליבי מהרגע הראשון. הו, קוביית אהבים יפה שלי, לעולם לא אשכח את שעברנו יחדיו.

אני לא יודע איך Valve עושים את זה, אבל בקופסה כתומה אחת הם הצליחו לשים יותר אהבה מאשר בכל משחק ששיחקתי או סרט שראיתי לאחרונה.

במהלך השבוע-פלוס האחרונים, מאז הרגע שאישרתי את עסקת האשראי שהורידה לי כ- 8,000 ש"ח מהחשבון, בתמורה למחשב שאמור להיות מסוגל להתמודד כהלכה עם סימולציות גרעיניות, חששתי מדי פעם שאולי עשיתי טעות. בכל זאת, לא מדובר בסכום כסף פעוט, שהולך ברגל. ומה אם המשחקים של היום לא יסתדרו טוב עם המעבד מרובע-הליבה שלי? ואולי הייתי צריך ללכת על גרסת ה- 640 מגה של ה- Geforce 8800 GTS? או להשקיע קצת פחות במארז ובספק, בתמורה ללוח אם טוב יותר? והאם מסך המחשב שלי באמת יעמוד בציפיות, או שהיה עדיף להקריב כמה אינצ'ים מהמסך בתמורה לדגם שאמור להציג תמונות באיכות גבוהה יותר?

אבל אז המחשב הגיע אלי הביתה. לאחר קצת עבודה מאומצת (שכללה העברה של שני דיסקים קשיחים וכרטיס Firewire מהמחשב הישן שלי, ופירמוט של קצת יותר מ- 500 ג'יגה של שטח אחסון), פצחתי במלאכת ההתקנות המקודשת. אבל בין ההורדה של פיירפוקס להעברה של כל אלבומי התמונות שלי למחשב החדש, דאגתי גם להתקין את Rainbow Six: Vegas – המשחק היחיד שנמצא אצלי בבית שעובד על המנוע של Unreal 3, ואחד שכשכתבתי עליו את הביקורת, ביליתי את רוב המשחק ברזולוציה של 640×480 וקצב פריימים מזעזע.

והוא עבד חלק. טסתי מעל העיר המקסיקנית של פתיחת המשחק ברזולוציה של 1600×900, ואז נחתתי במרכזה – מרסס בחדווה (ובקצב פריימים מרשים) לכל עבר. זה נראה פשוט מדהים, וזו גם היתה הנקודה שבה הפסקתי להתחבט עם עצמי לגבי נכונות ההחלטות שביצעתי.

יאללה, אני זז להוריד את הדמו של Unreal Tournament 3. שמעתי שהוא נראה די טוב, הדבר הזה.

עבר בקושי שבוע מאז שדורון יעקובי הצטרף לבלוג (ועזר לי להתמודד עם תקופת המעבר בין שני המחשבים שלי באמצעות העלאת הרבה פוסטים) – ו"העולם על פי אינטל" זכה היום לעוד תגבורת. הפעם, בדמותו של עידן דקל – אחד האנשים שעמדו מאחורי "המזכירון" ובעל חיבה מובנת-בהחלט ל"באפי". כמו לדורון בזמנו, גם לעידן דקל אני אאחל "ברוך הבא", ואזרוק אפילו איזה "בהצלחה" קטן.

אז… אה… ברוך הבא. ובהצלחה.

לאחר שהצלחתי להוריד את הדמו של UT3 (תודה ויגיימס), ביליתי כמה שעות טובות במשחק מול בוטים וברשת, בשרת שמציעים ויגיימס (ושוב תודה). יצאתי ברגשות מעורבים. מצד אחד מדובר במשחק בסדרת UT, והמשך ל-UT2004 המעולה. מצד שני, ה"וואו" שהגיתי כשיחקתי ב-Torlan, מפת ה-Onslaught הראשונה בדמו של UT2004 נעדר מגרסת ה-Beta Demo הזו של UT3. האמת היא, שהדמו הזה מציג את המשחק באור קצת חיוור לעומת כמויות הסגנון והמקוריות שב-Team Fortress 2, משחק Multiplayer אחר שהתמכרתי אליו באחרונה.

להלן הסיכום שלי לדברים שאהבתי במשחק, ולדברים שאהבתי פחות.

מה פחות אהבתי

• הדמו דל בתוכן. הוא מגיע עם מפת VCTF (שזה CTF עם כלי רכב) ושתי מפות DM. אין Onslaught, Assault או Conquest (המוד החדש). עם כל הכבוד ל-VCTF, זה לא המוד אליו פיללתי.
  
• הסגנון הויזואלי קצת אפור, מאוד מזכיר את Gears of War. אני מקווה שהצבעוניות של UT 2004 תשוב במשחק המלא, כי היא תחסר לי מאוד.
  
• תפריט הכניסה מעצבן ביותר, ונראה שנבנה יותר עבור הפלייסטיישן 3 (Press any key to begin…). ה-Server Browser בכלל די דפוק, אבל כנראה בגלל זה המשחק עדיין בבטא.
  
• כאשר אתה מת, אין שום דרך לדעת איך נהרגת. רק כתוב מי הרג אותך, אבל לא באמצעות מה. לפעמים גם קשה להבחין עם מה יורים עליך. זה מוביל למצב מאוד מעצבן שאתה מת פעם אחר פעם מבלי לדעת למה. Epic צריכים ללמוד מהדרך שבה TF2 מראה לכם בדיוק מי הרג אתכם ואיפה הוא נמצא – ככה עושים את זה.
  
• העיצוב החדש של כלי הרכב אמנם יפה, אך הנהיגה בהם פחות מהנה, לדעתי. בולט במיוחד ג'יפ ה-Hellbender שנראה שאיבד מהקופצניות החביבה שלו. הוא גם איבד מושב ישיבה אחד: כעת מי שנוהג הוא גם זה שיורה את יריות השוק. זה הופך אותו לשימושי יותר עבור שחקן יחיד, אבל פוגע בעבודת הצוות.
  
• לא מצאתי שום דרך לעבור למבט של גוף ראשון עם כלי הרכב. זה בעייתי בעיקר במטוס הרפטור. ממש קשה לפגוע איתו במשהו כשהוא ענקי ומסתיר חצי מהמסך. בצד החיובי, המנטה עדיין שולטת.
  
• אחת ממפות ה-DM כוללת Dark Walker, מעין סטריידר ענקי שאפשר להיכנס אליו ולפוצץ דברים. הרעיון נחמד בתיאוריה, אבל בפועל הוא פוגע בשטף של משחק ה-DM ומרגיש קצת לא קשור.
  
• ה-Sniper Rifle החדש הוא מעין שילוב של ה-Lightning Gun של UT2004 וה-Sniper Rifle של UT המקורי. אני תמיד העדפתי את ה-Lightning Gun. החדש פשוט פחות מהנה לטעמי.

מה יותר אהבתי

• הגרפיקה. המשחק נראה מדהים. מנוע Unreal 3 מוכיח שוב את עליונותו. מצד שני, המשחק גם ממש כבד. אם באמת רוצים ליהנות מהפירוט המדהים צריך מחשב חזק מאוד, וה-7600GT שלי די קרטע. Epic אמנם בנו את המשחק כך שאפשר להוריד את הפירוט ולשחק גם על מחשב חלש, אבל אז הוא נראה קצת פחות טוב מ-UT2004.
  
• המשחק מרגיש יותר כמו UT המקורי. הוא מהיר מאוד ואינטנסיבי. מפות ה-DM שבדמו מוצלחות ומדגימות זאת היטב.
  
• ה-Impact Hammer וה-Enforcer חזרו. Dual Enforcers זה מגניב.
  
• חלק מהתוספות היותר מיותרות של UT 2003/4 נעלמו. אמרו שלום לכדורי האנדרנלין (את כל ה-power ups כמו Berserk ו-Invisiblity ניתן לאסוף מהמסך). ביי ביי גם ל-Shield Gun, שיצר טרנד של משחק הגנתי בגרסאות הקודמות.
  
• ה-Redeemer החדש פשוט מטורף. הפיצוץ האטומי שלו יגרום לכם להרגיש כמו בחלום של ההיא משליחות קטלנית 2 (נו, זה עם הילדים והנדנדות), ואם יש לכם Subwoofer, אז הוא גם ירעיד לכם את הבית.
  
• ה-Rocket Launcher החדש שולט גם הוא. אפשר לירות איתו 3 טילים ביחד: לרוחב, בספירלה או בצורת רימונים. את ה-Flak Cannon החלישו – ירי הכדורים שלו איטי יותר – וטוב שכך.
  
• מפת ה-VCTF שבדמו בכל זאת כיפית. היא מאוד גדולה ומדגימה הרבה מכלי הרכב שבמשחק.
  
• ה-Hoverboard, אותו גלשן שאפשר לעלות עליו ולהגיע ממקום למקום במפות הגדולות, שימושי ביותר. סוף סוף יהיה קצת יתרון להולכי הרגל במפות ה-Onslaught. לעומת זאת, אפשרות ההיצמדות לרכבים, grappeling, אמנם מגניבה בהתחלה, אך במהירות מתגלה כלא שימושית. פשוט קל מדי להיתקל בדברים ולמות כשאתם תלויים ברכב שזז במהירות ומתעלם מקיומכם. בכל זאת, נסו להיתלות ברפטור ולעופף באוויר. אי אפשר שלא לצעוק "!!!Weeeeeee".

אז אילו רשמיי הראשוניים מהמשחק. בסך הכל נהניתי מאוד מהדמו ומצאתי אותו מוצלח למדי, אם כי רחוק מלהיות מעלף. אשמח לשמוע את הרשמים שלכם בתגובות.

בהעדר נוכחותו של Half Life 2: Episode Two (לפחות על המחשב שלי) – אני מחפש דרכים אלטרנטיביות להעביר את הזמן עד שהמחשב החדש שלי יגיע (או עד ש- Episode Two יסיים לרדת). הפתרון: Lumines Plus!

כרגע סיימתי משחק עם 596,000 נקודות. ניסיתי לחפש טבלאות שיאים באינטרנט, אבל אין לי מושג אם זה הרבה.