הי, תראו מה College Humor הכינו – טריילר לעונה החדשה של Undercover Boss, בכיכובם של בוסים ממשחקי וידאו קלאסיים:

דרך ג’ויסטיכ.

(הי, לא רק אני רואה את זה משתלב מצויין כמערכון ב-Robot Chicken, נכון?)

השבוע בפרק, צוות "גיימפאד" מתכבד לקבל לשורותיו את אבישי רויטבלט, מתהילת "הגיגיימינג". וגם להקליט פרק של פחות משעה (אם כי לא בהרבה) שבו אנחנו מדברים המון על Civilization. היה שמח.

[audio:https://www.gamepad.co.il/Gamepod/Gamepod005-5.10.2010.mp3|titles=Episode 5: Oh no, here comes another one…]

להורדה

0:30 – מי זה אבישי רויטבלט? מאיפה הוא הגיע? ולמה, עד שכל העתודאים באתר הזה השתחררו מצה"ל, אנחנו מרגישים כזאת חובה לצרף עוד אחד? (אנחנו לא באמת מתכוונים לספק תשובה לכל השאלות האלה, אגב, סתם חשבתי שיהיה נחמד לשאול אותן)

2:10 – עופר מספר סיפור משעשע על Oblivion. אתם יודעים, מהסוג שכולל בחורות בכלובים ומגיע ל- ynet אחר כך.

5:00 – זיירמן שיחק במשהו השבוע! אבל לפני שנדבר על זה – צריך להתלונן על זה שקנדה היא לא ארה"ב, משום מה, ועל ההעלמות המסתורית של Doom (הראשון, כן?) מה- Xbox Live Arcade.

7:50 – מה שזיירמן כן הצליח לשחק בו, לעומת זאת, זה גרסת ה- Xbox של Plants vs. Zombies. היה כיף. בדרך, אנחנו מזכירים את הגרסה של World of Warcraft למשחק.

14:30 – Civilization V!!! כל מילה נוספת – מיותרת. אבל אנחנו בכל זאת אומרים די הרבה מהן.

33:00 – אז מסתבר ש- Good Old Games לא נסגרו. ועכשיו גם אפשר לקנות שם את Planescape: Torment. אנחנו מתרגשים. אבישי לא יודע מה זה.

37:30 – טוב, חיכינו עם זה מספיק. הגיע הזמן לדבר על זומבים. היו הרבה דברים שקשורים לזומבים בשבועיים האחרונים, וזה עוד למרות ששכחנו מ- Dead Rising 2.

38:10 – Call of Duty עם זומבים! אין לנו מה להגיד על זה.

38:30 – Read Dead Redemption עם זומבים! על זה יש לנו קצת יותר מה להגיד, אבל עדיין לא הרבה.

39:30 – Resident Evil עם זומבים! זה לא באמת מחדש כלום, אבל מסתבר שהמשחק החדש אמור להיות מפחיד, או משהו.

41:10 – Left 4 Dead 2: The Sacrifice! עם זומבים!

44:40 – מתחילות לצוץ שמועות קצת יותר קונקרטיות בנוגע ל- PSP2. אנחנו לא מתרגשים.

46:30 – מה- 3DS, לעומת זאת, זיירמן התלהב. עד שהוכרז המחיר שלו.

50:30 – Valve פתחו חנות אונליינית ב- Team Fortress 2. לדורון בטח היה מה להגיד על זה אם הוא היה מקליט איתנו את הפרק.

52:40 – סיימנו. אתם יודעים איפה למצוא אותנו. ומעכשיו – אתם יכולים למצוא שם גם את אבישי.

חברת L+E Pictures תפיק סרט שמבוסס על Just Cause. למה? Fucked if I know! (אם לא גיחכתם עכשיו, רוצו לראות את הביקורת של יאצי ל-Just Cause 2)

כבר הוכח הרבה פעמים בעבר שגם אם לוקחים משחק מחשב עם עולם עשיר, סיפור טוב, דמויות מעניינות והרבה קונספטים ייחודיים, והופכים אותו לסרט – הסרט ייצא סביר-פלוס במקרה הטוב. ל-Just Cause אין אף אחד מהדברים האלה. אם קראתם את הביקורת שפורסמה כאן לא מזמן למשחק ההמשך, אתם יודעים בדיוק מה הולך שם: סוכן CIA נשלח לאי טרופי אקראי כדי לזרוע הרס. זהו, זה הכל.

המשחק עצמו מכיל כמה דברים שהולכים טוב במשחק – עולם פתוח מאוד גדול ומלא דברים להרוס, כלי רכב שכיף לנהוג בהם, ומנגנון משחק די זורם – אבל אף אחד מהם לא משפיע על הסרט, ובסופו של דבר זה יהיה, כנראה, סרט אקשן גנרי עם קצת יותר הרס מבדרך כלל, ו"מותג" שכמנגנון הייפ הוא כנראה אחד הפחות מוצלחים שהיו יכולים לבחור – משחק עם ביקורות פושרות יחסית, שמכר בכל הקריירה שלו (כולל ההמשך) פחות, למשל, ממה ש-Halo: Reach עשה ביום אחד.

מצד שני, בעולם שבו מפיקים סרט שמבוסס על Asteroids, אני מוכן להאמין לכל דבר.

קיירון גילן הודיע היום שהוא עוזב את Rock, Paper, Shotgun.

חלק מכם אולי שואל עכשיו, בתגובה, "מי?". חלק מכם אולי זוכר את הכמות המכובדת של האזכורים שהוא זכה לקבל בבלוג במשך השנים. חלק אחר מכם בטח מזהה את השם שלו, ומרגיש על כך לא-מעט עצב. וחלק מכם בטח כבר מזמן הפסיק לקרוא את הפוסט הזה כי הנושא הזה לא מעניין לו את התחת.

אבל בשבילי, מדובר בחדשות הכי עצובות שקיבלתי השבוע. עוד כשהייתי טינאייג'ר זב-חוטם, שקרא כל גיליון של PC Gamer מתחילתו ועד סופו כי היה לו יותר מדי זמן פנוי בחיים (וכי אני ממש חנון, אבל נעזוב את זה), השם של קיירון גילן היה הראשון שלמדתי להכיר. הוא (וג'ון ווקר, אבל זה לא חשוב עכשיו) היה הכתב האהוב עלי במגזין הזה – מסוג המבקרים שלא הייתי צריך לקרוא את הקרדיט בראש הכתבה כדי לזהות לפי הסגנון הייחודי שהוא כתב ביקורת מסויימת. אין הרבה אנשים בתחום הזה שאני יכול להגיד בכנות שהערצתי אותם. אבל קיירון היה כזה. וכשהוא, ביחד עם עוד שלושה מבקרי משחקים נוספים (אחד מהם היה ג'ון ווקר, אבל זה לא חשוב עכשיו) הקימו את Rock, Paper, Shotgun, ידעתי שזה הולך להפוך לאחד מאתרי המשחקים החביבים עלי.

ועכשיו הוא עוזב. משאיר מאחוריו נאום על כמה הוא אוהב את כולם, ועל כמה מבקרי משחקים הם האנשים הכי מגניבים ביקום. במשך היום יצא לי לקרוא כל מיני אנשים, כמו עורכת החדשות של Gamasutra, כותבים על כמה זה חבל. כל מה שאני יכול לעשות זה רק להזדהות איתם.

טוב, לפחות יש לי עדיין את ג'ון ווקר (אבל זה לא חשוב עכשיו).