Spec Ops: The Line: ביקורת

עופר שוורץ| ביקורת הוספת תגובה

לא מזמן, אני לא זוכר באיזה הקשר, חשבתי על זה שמשחקי וידאו לא באמת יודעים להתמודד עם מלחמה. ברור, יש הרבה משחקים שמתרחשים במלחמות או מכילים מלחמות, אבל מספיק מבט חטוף בסרטים כמו Full Metal Jacket והסרטים הדומים מהתקופה, ועוד מבט חטוף ב-Call of Duty והחברים שלו, כדי להבין את ההבדל. “מלחמה זה כיף!”, אומר Call of Duty, “בואו להרוג מלא אנשים וליהנות מכל רגע!”, וכולם רצים וקונים את המשחק הבא בסדרה, וכל חברה רוצה לעשות את ה-CoD הבא.

Spec Ops: The Line הוא לא ה-Call of Duty הבא. הוא משהו הרבה הרבה יותר טוב ומעניין. הוא יצירת אומנות שדנה בקונספט של מלחמה. והוא עשוי טוב. זה משחק שמעביר רעיונות, מעלה שאלות עמוקות ומעמת את השחקן עם דברים. יש לו מה להגיד על מלחמות, על בני אדם, על השחקן, על הז’אנר של משחקי מלחמה.

אני רוצה לעצור פה לרגע. ההמשך של הפוסט (אחרי התמונה) לא מכיל ספוילרים מפורשים, אבל הוא כן מכיל דברים שתיהנו מהם הרבה יותר אם תגלו אותם בעצמכם. Spec Ops: The Line הוא משחק מדהים, עם קצב טוב, דיאלוגים מוצלחים, סיפור מורכב ומותח שממש תפס אותי, דמויות מעניינות ועמוקות שמתפתחות במהלך המשחק ומקדמות את העלילה, עיצוב אמנותי מושקע ואיכותי, ואם הוא יצליח זה יהיה הדבר הכי טוב שקרה לגיימינג בשנים האחרונות. אם אתם רוצים לראות את משחקי הוידאו מתפתחים כמדיום אמנותי אמיתי, אתם חייבים לקנות את המשחק הזה. כן, בכסף אמיתי. כדי להראות לכל המפתחים והמפיצים שמשתלם לקחת סיכונים ולעשות משהו מקורי ונועז, וששווה להשקיע בצד האמנותי של המשחק, בכתיבה, עיצוב וקונספט ולא רק במולטיפלייר ו-DLC.

אם כל זה לא שכנע אתכם שאתם חייבים לשחק במשחק, אני אפרט קצת יותר.

דובאי ראתה ימים טובים יותר

אני לא הולך לדבר בהרחבה על גיימפליי. זה third-person shooter סטנדרטי למדי, עם רובים, רימונים, מחסות, שני squadmates שעוזרים בקרב, והרבה אויבים. הוא לא רע, אבל גם לא מהיותר מוצלחים שיש. ובעיקר, הוא לא מחדש כלום. אני לא אגיד למה כדי לא לספיילר יותר מדי, אבל זה טוב שהוא סטנדרטי. המשחק היה הרבה פחות אפקטיבי בלי זה. אני גם לא הולך לדבר בכלל על העלילה, כי כל דבר שאני יכול להגיד שאינו ספוילר מוחלט יישמע סטנדרטי ומוכר.

אז על מה אני כן רוצה לדבר? על למה זה משחק כל כך טוב ומיוחד, ועל כל הדברים שהוא עושה כל כך נכון וכדאי להרבה מפתחים ללמוד ממנו. נחלק את זה לנקודות.

Spec Ops: The Line נגד משחקים “סינמטיים”: אף פעם לא הצלחתי להבין למה משחקי וידאו כל כך מתאמצים להיראות כמו סרטים. הרי לא משנה כמה ינסו, סרטים תמיד יהיו טובים יותר בתור סרטים מאשר משחקים. אז Spec Ops לא מנסה. הוא בטוח בזהות שלו. הוא משחק, והוא מנצל את זה לטובתו. הוא יודע טוב מאוד שיש מאחוריו שחקן שמתפעל את הכל, ומשתמש בזה כדי להעביר את המסר שלו בצורה הרבה יותר חזקה ומשמעותית.

Spec Ops: The Line נגד הצבע חום: זו בעיה מוכרת – משחקים שלמים שפלטת הצבעים שלהם כוללת כמה עשרות גוונים של חום, וזהו. גם המשחק הזה מכיל הרבה גוונים של חום, אבל הוא מכיל גם צבעים אחרים. הוא כל הזמן דואג שיהיה ניגוד, שכל דבר חשוב יבלוט, שלא נתקעים יותר מדי זמן באותה פלטת צבעים או באותו סגנון ויזואלי. וזה מדהים איזה הבדל זה עושה. הנה תמונה טיפוסית מ-Modern Warfare, ולידה תמונה טיפוסית מ-Spec Ops:

חוםחום עם עוד צבעים

Spec Ops: The Line נגד מירוץ הגרפיקה: כולם כל הזמן מדברים על מנועים גרפיים ועל DirectX ועל הדור הבא, אבל אני כבר הרבה זמן טוען שדבר הרבה יותר חשוב הוא עיצוב אמנותי טוב. ובכן, Spec Ops: The Line משתמש ב-Unreal Engine 3, מנוע סטנדרטי לחלוטין, אבל הוא מעוצב בקפידה והוא פשוט נראה יפה. הנופים של דובאי ההרוסה, עם הבניינים המפוארים, השמים הכחולים והמדבר פשוט מרהיבים, ומצד שני המשחק מצליח להעביר גם מראות מזוויעים ומזעזעים וכל דבר הוא במקום ומתאים למה שקורה באותו רגע בעלילה. שיימוס יאנג כתב על כל העניין הזה (ועל עניין הצבעים) בפירוט.

Spec Ops: The Line נגד בחירות מוסריות גרועות: יש כמה בחירות מאוד מעניינות ב-Spec Ops. אבל מה שהופך אותן למעניינות במיוחד ומשמעותיות במיוחד, הוא שזה הכל בתוך המשחק. במשחקים אחרים, גם כשהבחירות עצמן עשויות טוב, אתם מקבלים דיאלוג עם כל האופציות וצריכים לבחור באופן טקסטואלי מה אתם רוצים לעשות. במשחקים ממש טובים תצטרכו לעשות את זה באופן פרקטי ולא טקסטואלי.

Spec Ops: The Line בכלל לא אומר לכם מה הבחירה. הוא נותן לכם את כל האינפורמציה ואת כל הכלים שצריך, ומשאיר אתכם לעשות מה שנראה לכם נכון. לפעמים זו החלטה מוסרית באמת קשה. לפעמים יש אופציה שקשה לראות במבט ראשון ושיש לה תוצאה אחרת לגמרי ממה שהמשחק הציע לכם. ותמיד, תמיד, זה תחת לחץ, ותמיד המשחק יעמת אתכם עם הבחירה שעשיתם. וזה משהו שאי אפשר לעשות באף מדיום אחר, וזה יתרון עצום של משחקי וידאו שיותר מפתחים צריכים לנצל ככה.

Spec Ops: The Line נגד “כיף”: תראו, זה לא שלא נהניתי מהחוויה, אבל זה בהחלט לא משחק שקיים בשביל הוצאת אגרסיות או סתם בשביל להעביר זמן עד הקבר. זה משחק אלים, אכזרי, קשה, כבד. וזה בסדר. אנשים לא רואים סרטי דרמה או אימה פסיכולוגית כי הם רוצים קצת שעשוע קליל. בידור לא חייב להיות כיף טהור.

Spec Ops: The Line נגד הז’אנר: המשחק הזה יודע למה אתם רגילים. הוא יודע טוב מאוד איך נראים משחקי מלחמה אחרים, ולמה אנשים מצפים כשהם נכנסים למשחק כזה. והוא משתמש בזה בצורה מאוד חזקה. לטובתו, נגד המשחקים האחרים, ובעיקר נגדכם.


המשחק הזה לא מושלם. הגיימפליי כאמור מאוד סטנדרטי, השליטה מעצבנת לפעמים, ויש לו נטייה להציק בקטעים הקשים יותר עם שאלות של “אולי אתה רוצה לרדת לרמת קושי נמוכה יותר?”, כאילו כל היריות שאני סופג לא מביכות מספיק. הרבה ביקורות שראיתי הורידו לו ציון בגלל המולטיפלייר, שזה לדעתי מטומטם בצורה קיצונית. הרי רק בגלל ביקורות כאלה דוחפים לכל המשחקים האלה מולטיפלייר מלכתחילה. עדיף לוותר לגמרי ולהשקיע את כל המאמצים במהות האמיתית של המשחק. ולאור העובדה שכמעט כל דבר במשחק הזה הוא מוקפד ומדוקדק ובדיוק מתאים, אני שמח שהם לא השקיעו יותר משאבים במולטיפלייר.

Spec Ops: The Line הוא יחסית קצר (אני סיימתי אותו בפחות מ-10 שעות) ולא זול ($50 ב-Steam נכון לזמן כתיבת הפוסט), אבל הוא חוויה מטורפת, ולדעתי שווה לשלם את המחיר הזה אם זה מגדיל אפילו בקצת את הסיכוי שיהיו עוד משחקים כאלה בעתיד.

19 תגובות ל “Spec Ops: The Line: ביקורת”

  1. רענן מאת רענן:

    משהו בי מתקומם אוטומטית לנוכח COD חדש.
    אולי כי הוא יוצא שנה אחרי הקודם, שיצא שנה אחרי זה שקדם לו (וכן הלאה) ושכבר 4 שנים לא חידשו שום דבר מהותי אלא רק מצאו סיבה לגבות 60$. שוב.

  2. דורון יעקבי מאת דורון יעקבי:

    אמזון מציעים חבילה של המשחק הזה + 2 משחקי bioshock ב-20$.
    http://www.amazon.com/dp/B0091T6FQO

  3. עופר שוורץ מאת עופר שוורץ:

    כן, אבל רק לאמריקאים…

  4. יותם מאת יותם:

    מדובר במה שהוא ללא ספק הדהקונסטרוקציה המוצלחת ביותר של ז'אנר השוטרים הצבאיים המודרניים, ומעביר ביקורת נוקבת – וכנה! – הרבה יותר משיוכלו סנאטורים רודפי כותרות או ג'ק תומפסונים למיניהם להעביר אי-פעם.
    אם אי פעם ילמדו "שימוש במדיום ובמכניקות כדי להעביר מסר" בתכנית עיצוב משחקים כלשהי, Spec Ops: The Line חייב להיות הדוגמה האולטימטיבית עד היום – אפילו הבחירה בסדרת השוטרים הבינונית והזניחה הזאת נראה כמו צעד מכוון למטרה הזאת.

  5. דורון יעקבי מאת דורון יעקבי:

    עופר: לא ניסיתי אבל בטח אפשר לקנות עם הקומבינות הרגילות של אמאזון…

  6. איתי ברנר מאת איתי ברנר:

    אף פעם לא מתתי על FPS ובטח לא על צבאיים, אבל דווקא עשית לי חשק לנסות אותו. אולי כשהוא יהיה במבצע בסוף השנה הבאה או בכריסמס , אני אנסה אותו.

  7. עידן זיירמן מאת עידן זיירמן:

    עופר – שווה לנסות את האתר הזה: http://www.usunlocked.com/

  8. עופר שוורץ מאת עופר שוורץ:

    איתי: גם אני באופן כללי לא כזה אוהב FPS-ים וממש לא אוהב משחקי מלחמה.
    זיירמן: לי לא שווה לנסות, אני כבר קניתי את המשחק…

  9. עידן זיירמן מאת עידן זיירמן:

    אל תתקטנן.

  10. עופר שוורץ מאת עופר שוורץ:

    כמובן שאני אתקטנן, It's what I do.
    ואם למישהו היה ספק, המולטיפלייר אכן מיותר לחלוטין ונמצא שם רק כי 2K הכריחו אותם.
    http://www.escapistmagazine.com/news/view/119332-Spec-Ops-Multiplayer-Is-a-Cancerous-Growth
    (אל תיכנסו לריאיון המלא בלינק אם לא שיחקתם במשחק, הוא מכיל אינסוף ספוילרים)

  11. swym מאת swym:

    אין בעיה לקנות באמזון עם כרטיס אשראי ישראלי בינלאומי ועם כתובת פיקטיבית אמריקאית. אל תדאגו, את קוד האקטיבציה הם לא שולחים לכם לכתובת הזו אלא שמים ישר בספריה שלכם.

  12. פלדה מאת פלדה:

    דהקונסטרוקציה בתחת שלי. זה שוטר גנרי, שגרתי, חסר מעוף עם מערכת קרב יבשה וחסרת ייחוד וירי שעשוי פשוט רע, מתחת לכל סטנדרט סביר. הנראטיב הוא סתם מעין מודרניזציה לקלאסיקה השמאלנית, האנטי מלחמתית והאנטי קולוניאליסטית בלב המאפליה, רק שבעוד שהספר היה מיועד לאינטלקטואלים של סוף המאה ה-19, המשחק הנ״ל מיועד לבורים ועמי ארצות – גיימרי הקאברשוטרס חסרי ההשכלה וחבריהם זבי החוטם.

  13. עידן זיירמן מאת עידן זיירמן:

    סתם מתוך סקרנות – red, זה אתה?

  14. עופר שוורץ מאת עופר שוורץ:

    אני לא הולך להגיב פה בפירוט, כי זה יהיה spoilertastic, אבל לא, זה לא. זה משחק מאוד אינטלקטואלי, שנשמע כאילו פשוט פספסת לחלוטין את המסר שלו ואת כל התחכום שיש בו. אם אכן שיחקת במשחק ואתה רוצה לראות למה אני טוען שהוא כל כך גאוני, הנה שני מקומות שמדברים על זה בפירוט: (הראשון בטקסט, השני בוידאו)
    http://www.shamusyoung.com/twentysidedtale/?p=16818
    http://penny-arcade.com/patv/episode/spec-ops-the-line-part-2

  15. גיימפאד » גיימפוד, פרק 50: מבצע של קוקה קולה מאת גיימפאד » גיימפוד, פרק 50: מבצע של קוקה קולה:

    […] – עופר שיחק ב- Spec Ops: The Line, המשחק שאי אפשר להגיד עליו כלום בלי לספיילר. אז הוא […]

  16. גיימפאד » 2012: סיכום שנה – עופר מאת גיימפאד » 2012: סיכום שנה – עופר:

    […] לא חושב שזה יפתיע אף אחד, אחרי הביקורת המשתפכת שכתבתי עליו, אבל באמת שמגיעה למשחק הזה עוד חשיפה. זה לא […]

  17. schizoidman מאת schizoidman:

    מה אתם לא מבינים שזה לא fps זה tps וזה לפי דעתי עוד יותר טוב בגלל הקאברים

  18. עופר שוורץ מאת עופר שוורץ:

    רגע, מי לא מבין? היחיד פה שהתייחס ל-FPS הוא איתי, כנראה בטעות תמימה. (ואני בתגובה שלי אליו, כמובן)
    בכל מקרה, למה בדיוק מתייחס החלק השני של התגובה שלך?

  19. גיימפאד » גיימפוד, פרק 76: Super Hot Girls מאת גיימפאד » גיימפוד, פרק 76: Super Hot Girls:

    […] – זיירמן סיים את Spec Ops: The Line. הוא אומר שאין לו הרבה מה להגיד עליו, אבל אתם כבר יכולים […]

הוספת תגובה


התחבר RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS